זריקה בודדת לחסימת עצב פמוראלי מלווה בסיכון מוגבר לנפילות לאחר ניתוח אורתופדי

מקור: Br J Anesthesia

בחולים לאחר ניתוח אורתופדי של גפה תחתונה שקיבלו זריקה יחידה לחסימת עצב פמוראלי תועד סיכון מוגבר לנפילות בשלב המוקדם לאחר ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Anesthesia.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 34 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הסיכון לנפילות לאחר קבלת זריקה יחידה לחסימת עצב פמורלי.  ניתוח הנתונים כלל מבוגרים וילדים (טווח גילאים במחקרים של 26.0-70.8 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי של גפה תחתונה.

החולים קיבלו זריקה יחידה לחסימת עצב פמורלי במשולש הפמוראלי, אשר בוצע בתוך שעה לפני התחת הרדמה או שעה לאחר סיום הניתוח. הם נבחנו אל מול אלו שקיבלו שיכוך כאבים סיסטמי, חסם נוירו-אקסיאלי, הרדמה מקומית, חסם עצב היקפי ללא מעורבות מוטורית, או ללא חסימה/חסם דמה.

התוצא העיקרי היה היארעות נפילות לכל משתתף בתוך 96 שעות מתום הניתוח; תוצאים משניים כללו את היארעות מנבאי נפילות.

בקרב אלו לאחר חסם עצב פמורלי עם זריקה יחידה תועדה עליה משמעותית באירועי נפילה, בהשוואה לאלו לאחר חסם תעלת אדוקטורים (סיכון יחסי של 4.39, רווח בר-סמך 95% של 1.30-14.83), חסם נוירו-אקסיאלי (סיכון יחסי של 6.35, רווח בר-סמך 95% של 1.16-34.82) או שיכוך כאבים סיסטמי (סיכון יחסי של 6.43, רווח בר-סמך 95% של 1.19-34.80).

השימוש בזריקה יחידה לחסם עצב פמורלי לווה בסיכון מוגבר לנפילות, בהשוואה לטכניקות חסימה ללא מעורבות מוטורית (סיכון יחסי של 2.75, רווח בר-סמך 95% של 1.19-6.34).

הן מחקרים בסיכון נמוך והן מחקרים שאינם בסיכון נמוך הצביעו על עליה בסיכון לנפילת לאחר חסם עצב פמורלי בזריקה יחידה (סיכון יחסי של 4.78, רווח בר-סמך 95% של 1.66-13.72 וסיכון יחסי של 2.96, רווח בר-סמך 95% של 1.20-7.29, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לצד היתרונות האפשריים, לצורות נוספות של חסם עצב היקפי תתכן השפעה מזיקה וחשוב לכלול הסבר על הסיכון לנפילה לאחר חסם עצב פמורלי בזריקה יחידה.

Br J Anesthesia, Dec 31, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן