אטרופיה של ההיפוקמפוס מלווה בהידרדרות קוגניטיבית לאורך זמן, ללא תלות בחלבוני טאו או עמילואיד-ביתא, כאשר הפרעות נוירולוגיות שונות, מעבר למחלת אלצהיימר, עשויות לתרום להידרדרות קוגניטיבית בקשישים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.
מדגם המחקר כלל 128 משתתפים (גיל חציוני של 73 שנים) ממחקר Harvard Aging Brain Study עם מדד Global Clinical Dementia Rating אפסי. החוקרים אספו נתונים מסריקות Flortaupcipir PET ו-Pittsburgh Compound B PET להערכת עדות לחלבוני טאו ועמילואיד-ביתא, כמו גם סריקת MRI להערכת שינויים בנפח לאורך תקופה של עשר שנים.
המשתתפים גם השלימו סדרה שנתית של הערכות קוגניטיביות, כולל בדיקות להערכת זיכרון אפיזודי, תפקוד ניהולי, מהירות עיבוד ושפה.
מהמחקר עלה כי הן אטרופיה של ההיפוקמפוס והן פתולוגיה של חלבוני טאו בקורטקס הינם מנבאים בלתי-תלויים לתפקוד קוגניטיבי ירוד ועומדים בבסיס ההשפעה של פתולוגיה ראשונית של חלבוני טאו ועמילואיד ביתא.
מעבר לגיל מבוגר, אטרופיה מהירה יותר של נפח ההיפוקמפוס עמדה בקורלציה עם הידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר (p<0.0001). אטרופיה של ההיפוקמפוס בפני עצמה הייתה אחראית ל-10% מההבדל בהידרדרות הקוגניטיבית.
ממצאי המחקר מציעים כי הערכת שינויים לאורך זמן בנפח ההיפוקמפוס, כמו גם שינויים פתולוגיים בחלבוני טאו ועמילואיד ביתא, עשויה לסייע בחיזוי המגמות הפרטניות של הידרדרות קוגניטיבית ותגובה לטיפול, או העדר תגובה לטיפול תרופתי כנגד מחלת אלצהיימר.
Neurology, Nov 15, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!