קפסולה אנדוסקופית עוזרת לאתר דימום לא ברור ב-GI (מתוך Eur J Gastroenterol Hepatol)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של European Journal of Gastroenterology and Hepatology, עולה כי קפסולה אנדוסקופית הביאה לממצאים משמעותיים ברוב החולים, שעברו את הפרוצדורה בגלל דימום מסיבה לא ברורה ב-GI (מערכת גסטרו-אינטסטינלית).

הגישה מאפשרת בדיקה מלאה של המעי באמצעות תמונות המועברות דרך וידאו. הגישה של הקפסולה עדיפה על פני שימוש באנטרוסקופיה וברדיוגרפיה באבחון לזיות משמעותיות בחולים עם דימום ממקור לא ברור ב-GI.

על מנת להעריך יותר את היכולת האבחנתית של גישה זו, החוקרים חקרו 100 נבדקים בגיל ממוצע של מעל 64. לקצת יותר ממחציתם היה דימום גלוי ממקום לא ברור ולשאר היה דימום סמוי ממקור לא ברור.

זמן הקלטת התמונות הממוצע היה 12 שעות וזמן המעבר הממוצע במעי הדק היה בערך ארבע שעות וחצי. חולה אחד לא הצליח להוציא את הקפסולה מגופו והיה נזקק לניתוח לשם הסרתה.

ממצאים משמעותיים הופיעו ב-68% מתוך 95 נבדקים, שעקבו אחריהם. האבחון הכי נפוץ היה, כמו שהיה גם במחקרים אחרים, אנגיודיספלזיות, שנראו ב-33.8% מהחולים.

הגורם הכי חשוב המנבא תוצאות משמעותיות היה העובדה, שהנבדקים נזקקו בעבר למנה אחת או יותר של עירויי דם (OR-4.5).

כתוצאה מממצאי המחקר נעשתה התערבות ספציפית ב-75.8% מהנבדקים. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של כמעט שנה, התוצאה הקלינית נחשבה חיובית ב-71.6% מהנבדקים.

לסיכום, קפסולה אנדוסקופית היא צורה נסבלת ומועילה של בדיקה, החוסכת זמן ואשר מונעת בדיקות אחרות פחות מועילות, כמו כן, היא מועילה לפרופורציה גדולה של נבדקים.

Eur J Gastroenterol Hepatol 2006;18:881-888

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן