אולטראסאונד משפר אבחנה של קריעת ספינקטר אנאלי הקשורה ללידה (Obstet Gynecol)

בדיקת אולטראסאונד יכולה לשפר זיהוי של קריעה בספינקטר האנאלי בלידה ומאפשרת תיקון מיידי, אשר עשוי להפחית אי שליטה בצואה, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי של Obstetrics & Gynecology.

מחקר אחד אינו מספיק לשינויים מוגדרים בפרקטיקה. עם זאת, שיפור האבחנה של קריעת הספינקטר האנאלי לאחר לידה שווה את המאמץ, ואולטראסאונד הוא אולי התשובה.

החוקרים העריכו יתרון של הוספת בדיקה אנדוסונוגרפית של הספינקטר האנאלי מיד לאחר הלידה הוגינלית בהשוואה לבדיקה הסטנדרטית במחקר שכלל 752 נשים. רק נשים עם קריעה בדרגה שניה, ספונטנית או לאחר אפיזיוטומי נכללו במחקר.

קריעת ספינקטר אובחנה ב-5.6% מ-376 נשים שנבחרו לעבור אנדוסונוגרפיה באקראי, ובדיקה כירורגית אישרה את הנזק ותיקנה אותו ב-16 (4.3%) מהנשים.

פחות נשים בקבוצת הסונוגרפיה (3.3.) לעומת קבוצת הביקורת (8.7%) דיווחו על אי שליטה בצואה 3 חודשים לאחר הלידה, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בסה”כ הסימפטומים המדווחים.

שנה לאחר הלידה, עדיין לא היה הבדל בסימפטומים, אך נשארו פחות נשים עם אי שליטה חמורה בצואה בקבוצת הסונוגרפיה (3.2%) לעומת קבוצת הביקורת (6.7%).

נשים רבות שעברו אולטראססונוגרפיה דיווחו על כאב פרינאלי חמור במעקב לאחר 3 חודשים, אך הבדל זה נעלם לאחר שנה.

המחקר מספק הוכחה כי הערכה של ספינקטר אנאלי באמצעות אולטראסונוגרפיה לאחר לידה וגינלית מאפשרת אבחנה ותיקון של הקריעה שבאופן רגיל לא מטופלת. דבר זה מפחית את הסיכון לאי שליטה חמורה בצואה לאחר לידה. חיוני לאבחן בצורה נכונה קריעת ספינקטר לאחר לידה.

Obstet Gynecol 2005;106:6-13

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן