בדיקת MRI מוקדמת לאחר פציעה אקוטית טראומטית של חוט השדרה עשויה לסייע בבחירת הטיפול

מחקר שהוצג בפגישה השנתית ה-129 של ה-American Neurological Association מוצא כי ביצוע סריקת MRI של חוט השדרה בזמן הפציעה מאפשר זיהוי של חולים הסובלים מדחיסה משמעותית של חוט השדרה ועשויים להרויח מביצוע נתיחה.

ד”ר Furlan מסביר בראיון כי המחקר מדגים לראשונה כי maximum canal compromise MCC ו- maximum spinal cord compression MSCC בשימוש ב-MRI מצויים בהתאמה משמעותית לחומרת הפציעה בחוט השדרה בעת האשפוז ועשויים לשמש לחיזוי ההחלמה הנוירולוגית לאחר הטיפול.

הוא מסויף כי מדידת ממדים אלה באמצעות ה-MRI עשויה להתבצע בקלות, דבר המחזק את השימוש בהם בעשייה הקלינית.

החוקרים בחנו רשומות אודות 22 חולים שסבלו מפציעות אקוטיות טראומטיות של חוט השדרה ועברו MRI וCT בעת האשפוז ובזמן ממוצע של 10 חודשים מאוחר יותר. מחצית מהחולים עברו טיפול ניתוחי ומחציתם קיבלו טיפול שמרני עבור דרגות שונות של טראומה.

דרוג ה-American Spinal Injury Association בעת האשפוז נמצא בהתאמה משמעותית עם ה-MCC וה-MSCC ב-MRI, ציין ד”ר Furlan.

במהלך המעקב, הראו 55.6% מהחולים שיפור נוירולוגי גדול עם שינוי בדרוג ה-American Spinal Injury Association, 11.1% מהחולים הראו שיפור מועט, ואילו 33.3% לא הראו כל שיפור נוירולוגי. החמרה של המצב הנוירולוגי לא נצפתה באף אחד מהחולים.

יש לציין כי התוצאה בנוירולוגית נמצאה בהתאמה למדידות ה-MRI-MCC (ערך p=0.003) וה-MRI-MSCC (ערך p=0.011). בניגוד לכך, ממצאי ה-CT לא סייעו בחיזוי התוצאה הנוירולוגית.

ד”ר Furlan מציין כי כל החולים עברן MRI להערכת היקף דחיסת חוט השדרה. הוא מסביר כי לאחר מכן בוצעה הסרה של הדחיסה במידה והדבר התאפשר מתוך תקווה להשיג את רמת ההחלמה הנוירולוגית המירבית וכי MRI בוצע לאחר מכן לצורך מעקב בכדי לוודא כי אכן בוצעה הסרת הדחיסה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן