מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי בקרב מטופלים עם סוכרת תחת טיפולי המודיאליזה, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (או Glucagon-like Peptide) לווה בסיכון מופחת לדמנציה בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 (או Dipeptidyl Peptidase).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת מעכבי DPP-4 מלווה בסיכון מופחת לדמנציה באוכלוסייה הכללית עם סוכרת, אך לא ידוע אם הקשר תקף גם בחולים תחת טיפולי המודיאליזה ובכך התמקד המחקר הנוכחי.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר US Renal Data System ועל נתוני תביעות של Medicare בין השנים 2011–2021. הם בחנו את היארעות דמנציה במטופלים עם סוכרת תחת טיפולי המודיאליזה שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת אלו שטופלו במעכבי DPP-4.
מדגם המחקר כלל 3,619 מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-11,502 מטופלים במעכבי DPP-4. לאחר איזון סטטיסטי (Inverse Probability of Treatment Weights), הגיל הממוצע עמד על 63 שנים, 63% היו לבנים, מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 31 ק”ג/מ2.
משך המעקב החציוני עמד על 1.5 שנים, ובמהלכו אובחנו 2,014 מקרים של דמנציה.
בניתוח לפי כוונת טיפול, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בירידה בסיכון לדמנציה, עם שיעור מצטבר של 10.2% לאחר שנתיים בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, לעומת 11.2% בקבוצת הטיפול במעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.67-0.98).
מניתוח לפי טיפול בפועל וניתוחי תתי-קבוצות עלו תוצאות דומות.
הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה גם בסיכון מוגבר לקטואצידוזיס עם שיעור מצטבר של 3.1% לעומת 2.2% לאחר שנתיים (יחס סיכון של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 1.14-2.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב מטופלים עם סוכרת הזקוקים להמודיאליזה, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשוי לשמש כאפשרות טיפולית מבטיחה להפחתת הסיכון לדמנציה, בהשוואה למעכבי DPP-4.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!