בקרב חולים שאושפזו בשל דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, חסר ויטמין D לווה בסיכון גבוה יותר מפי שלושה לתמותה בתוך 90 ימים ועליה דומה בסיכון לתמותה בתוך 180 ימים, בהשוואה לסיכון שתואר בחולים עם רמות מספקות של הוויטמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בדנמרק שכלל 514 חולים שאושפזו בשל דלקת ריאות שנרכשה בקהילה (גיל חציוני של 74 שנים, 44.4% נשים) להערכת הקשר בין רמות ויטמין D ובין הסיכון לתמותה.
הנתונים נאספו בתוך 48 שעות וכללו מידע סוציו-דמוגרפי, אורחות חיים, מדדים אנתרופומטריים, מחלות רקע ומדדים קליניים. רמות ויטמין D סווגו כרמות מספקות (50 ננומול/ליטר ומעלה), רמות לא-מספקות (25-50 ננומול/ליטר) או חסר ויטמין D (רמות נמוכות מ-25 ננומול/ליטר).
התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה לאחר 90 ימים; תוצאים משניים כללו תמותה באשפוז, לאחר 30 ימים ולאחר 180 ימים.
חולים עם חסר ויטמין D היו צעירים יותר ועם רמות נמוכות יותר של וויטמין B12 וחומצה פולית, בהשוואה לאלו עם רמות מספקות או לא מספקות של הוויטמין. לאחר תקנון לערפלנים, חסר ויטמין D לווה בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לתמותה בתוך 90 ימים, בהשוואה לרמות מספקות של הוויטמין (יחס סיכויים של 3.50, p=0.049).
בחולים עם חסר ויטמין D תועד סיכון מוגבר לתמותה בתוך 180 ימים, בהשוואה לאלו עם רמות מספקות של הוויטמין, לאחר תקנון לערפלנים (יחס סיכויים של 3.27, p=0.04); הסיכון לתמותה באשפוז ובתוך 30 ימים לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בתמותה בין חולים עם רמות ויטמין D מספקות או לא-מספקות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי ומחקרים קודמים מעידים כי הקפדה על ריכוז ויטמין D בדם של מעל 50 ננומול/ליטר עשוי לסייע בהפחתת הסיכון לתמותה בקרב חולים מאושפזים וחולים שאינם מאושפזים.
Open Forum Infect Dis, Nov 19, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!