בחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא הגיבו היטב למשלב Sitagliptin עם Metformin תועד שיפור באיזון הגליקמי וברגישות לאינסולין לאחר הוספת Lobeglitazone למשטר הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין ומעכבי DPP-4 דוגמת Sitagliptin משמשים באופן נרחב לאיזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2; עם זאת הבחירה בתכשיר להוספה לטיפולים אלו כאשר לא הושגו יעדי איזון גליקמי עדיין אינה ידועה.
החוקרים מקוריאה השלימו מחקר בשלב 3 בין אפריל 2018 עד דצמבר 2021, במטרה לבחון את היעילות והבטיחות של הוספת Lobeglitazone לטיפול המשולב של מטפורמין (מינון יומי של 1000 מ”ג ומעלה) ו-Sitagliptin (מינון יומי של 100 מ”ג).
מדגם המחקר כלל 231 חולים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע של 58.65 שנים, 56.52% גברים) עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-10.0% למרות הטיפול המשולב.
לאחר תקופת הרצה בת שבועיים, החולים חולקו באקראי לקבלת Lobeglitazone במינון יומי של 0.5 מ”ג (116 חולים) או פלסבו (115 חולים), בשילוב עם מטפורמין ו-Sitagliptin למשך 24 שבועות, לאחר מכן ניתן טיפול בתווית-פתוחה במשך 28 שבועות בו כל החולים קיבלו טיפול ב- Lobeglitazone.
התוצא העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר 24 שבועות. תוצאי סיום משניים כללו שינויים נוספים במדדי איזון גליקמי ושומנים בדם, כמו גם תוצאי בטיחות.
לאחר 24 שבועות, ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע היה נמוך ב-1.03% בחולים שטופלו ב- Lobeglitazone לעומת פלסבו (רווח בר-סמך 95% של 1.23%- עד 0.82%-), כאשר הירידה נותרה לאורך עד 52 שבועות; באלו שחצו מזרוע הפלסבו לזרוע טיפול ב- Lobeglitazone לאחר 24 שבועות גם תועדה ירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר בשבוע 52.
בנוסף, לאחר 24 שבועות, שיעור גבוה יותר של חולים שטופלו ב- Lobeglitazone לעומת פלסבו השיגו ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-6.5% (27.14% לעומת 0.87%) או ריכוז נמוך מ-7% (53.04% לעומת 13.04%) (p<0.0001 בשני המקרים).
הוספת Lobeglitazone לטיפול המשולב לוותה בשיפור משמעותי במדדי רגישות לאינסולין לעומת פלסבו לאחר 24 שבועות, כאשר ההשפעות נותרו עד שבוע 52; בנוסף, מתן Lobeglitazone הפחית ריכוזי LDL.
היארעות אירועים חריגים לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות; היארעות בצקת ועליה במשקל בחלק מהחולים שטופלו ב- Lobeglitazone תאמה להשפעות הידועות של תיאזולידנדיונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדויות התומכות בתועלת של Lobeglitazone לשיפור משק סוכר ופרופיל שומנים.
Diabetes, Obesity and Metabolism, Aug 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!