מתן טיפול פומי ב-Semaglutide (ריבלסוס) במינון של 14 מ”ג למשך כשנה לווה בירידה של למעלה מ-40% ביחס אלבומין:קריאטינין, ללא שינוי בקצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את היעילות בתנאי עולם-אמיתי של ריבלסוס על תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2. מדגם המחקר כלל 819 חולים (גיל חציוני של 63 שנים, 45.8% נשים) עם סוכרת מסוג 2 שהחלו טיפול בריבלסוס (מינון של עד 14 מ”ג ביום) בין 2021 ו-2022, אשר השלימו בדיקות להערכת תפקוד כלייתי בתוך שלושה חודשים לפני התחלת טיפול בריבלסוס והשלימו לפחות מדידה אחת לאחר שלושה חודשים.
חציון קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 88.1 מ”ל/דקה וחציון יחס אלבומין:קריאטינין עמד על 12 מ”ג/גרם; ב-33.5% מהחולים תועד יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 30 מ”ג/גרם ומעלה, 47.2% אובחנו עם מחלת כליות כרונית ו-57% קיבלו טיפול במעכבי SGLT-2.
תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו את השינויים מתחילת המחקר ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן ואת עקומת קצב פינוי גלומרולארי לאחר 6 חודשים ו-12 חודשים.
לאחר 12 חודשים, טיפול בריבלסוס הוביל לירידה של 40% ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן בכלל המדגם ולירידה של 50.7% ו-49.9% באלו עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן בטווח 30-299 מ”ג/גרם ו-300 מ”ג/גרם ומעלה, בהתאמה (p<0.001).
בכל רמות אלבומינוריה ושלבי מחלת כליות כרונית, חציון קצב פינוי גלומרולארי משוער נותר יציב, עם ערכי חציון של 88.1 מ”ל/דקה לאחר שישה חודשים ושל 87 מ”ל/דקה לאחר 12 חודשים.
מניתוח הנתונים עלה קשר בין דרגת סיכון נמוכה לפיברוזיס כבדי )כפי שנקבע לפי מדד Fibrosis-4 Index) ובין סיכון גבוה יותר מפי חמישה להשגת ירידה של 30% ומעלה ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן (יחס סיכויים מתוקן של 5.50, p=0.006).
סיבוך כלייתי מג’ורי לאורך המעקב תועד בפחות מ-5% מהחולים , כאשר הסיכון היה גבוה יותר באלו שהפסיקו את הטיפול בריבלסוס ובאלו עם רמות LDL גבוהות יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת הכלייתית של טיפול פומי בריבלסוס במגוון רחב של חולים עם סוכרת מסוג 2.
Clinical Kidney Journal, July 11, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!