טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית משמעותית את הסיכון לדמנציה ומחלת פרקינסון בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית משמעותית את הסיכון להפרעות נוירו-דגנרטיביות בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא תלות בגורמים שונים כולל תחלואה נלווית ומדדים קליניים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות השיפור האפשרי בתסמינים נוירולוגיים עם טיפול במעכבי SGLT-2 היעילות של הטיפול התרופתי כנגד הפרעות נוירו-דגנרטיביות בחולים עם סוכרת מסוג 2 לא נבחן לעומק. המחקר מבוסס-אוכלוסייה נועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין הסיכון להיארעות דמנציה ומחלת פרקינסון בחולים עם סוכרת מסוג 2.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל למעלה מ-1.3 מיליון משתתפים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 40 שנים ומעלה, אשר החלו טיפול תרופתי כנגד סוכרת בין 2014 עד 2019 ונכללו במאגר Korean National Health Insurance Service Database. ניתוח מותאם שכלל התאמה ביחס 1:1 בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין טיפול בתרופות פומיות אחרות לסוכרת הוביל למדגם של 358,862 משתתפים.

התוצאים העיקריים כללו את היארעות מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית ומחלת פרקינסון. תוצאים משניים כללו דמנציה מכל-סיבה (מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית ודמנציה אחרת) ומשלב של דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון.

מבין 358,862 משתתפים שנכללו במחקר (גיל ממוצע של 57.8 שנים, 58% גברים), 6,837 אובחנו עם דמנציה או מחלת פרקינסון.

מהנתונים עולה כי הטיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת למחלת אלצהיימר (יחס סיכון מתוקן של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.76-.0.87), דמנציה וסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.78) ומחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 0.80, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.91) בתוך שישה חודשים מהתחלת הטיפול התרופתי.

הטיפול במעכבי SGLT-2 לווה בסיכון מופחת ב-21% לדמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.90) וסיכון מופחת ב-22% לדמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון, בהשוואה לתרופות פומיות אחרות לסוכרת (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.83).

הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין הסיכון המופחת להפרעות נוירו-דגנרטיביות אלו לא היה תלוי במין, מדד Charlson Comorbidity Index, סיבוכי סוכרת, תחלואה נלווית וטיפול תרופתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מבוסס-אוכלוסייה מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לדמנציה ומחלת פרקינסון בחולים עם סוכרת מסוג 2.

Neurology, Oct 22, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן