גורמי סיכון רפואיים ופסיכיאטריים לדמנציה בקרב יוצאי צבא עם וללא חבלת ראש (J Prev Alzheimers Dis)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Preventive Alzheimer’s Disease מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ממוקד כנגד דיכאון, יתר לחץ דם, מחלת עורקים כלילית, מחלת לב וכלי דם ואפילפסיה, עשוי להיות חשוב במיוחד להפחתת הסיכון לדמנציה בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חבלת ראש הינה גורם סיכון לדמנציה הם נפוצים, בעיקר בקרב יוצאי צבא. לא ידוע אם חשיפה לחבלת ראש משפיעה על מחלות רפואיות או פסיכיאטריות המעלות את הסיכון לדמנציה. במידה ולגורמי סיכון ברי טיפול או מניעה עשויה להיות השפעה שונה אזי עשויה להיות לכך השפעה חשובה בכל הנוגע למניעת דמנציה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את השכיחות של מחלות רפואיות ו/או פסיכיאטריות נפוצות ואת הסיכון להתפתחות דמנציה על-רקע מחלת אלו בקרב יוצאי צבא עם היסטוריה של חבלת ראש, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של חבלת ראש.

המחקר התצפיתי התבסס על נתוני Veterans Health Administrative Data לשנים 2001-2019, כאשר לאחר הוצאות חולים עם דמנציה ידועה, נכללו 95,139 יוצאי צבא בגילאי 55 שנים ומעלה, להם התאימו החוקרים ביחס 1:2 בסך הכול 190,278 יוצאי צבא ללא היסטוריה של חבלת ראש.

החוקרים ערכו השוואה של שיעורי הימצאות יתר לחץ דם, מחלת עורקים כלילית, סוכרת, מחלה צרברווסקולארית, אפילפסיה, דיכאון והפרעת דחק בתר-חבלתית בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש ואלו ללא חבלת ראש. הם חישבו את הסיכון לדמנציה על-רקע כל אחת ממחלות הרקע במודל שכלל תקנון למאפייני הבסיס והעריכו את השיעור המיוחס לאוכלוסייה משנית לכל מחלת רקע בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש ואלו ללא חבלת ראש.

מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות כל מחלות הרקע היו גבוהים יותר משמעותית, בהיקף שנע בין 5.7% ועד 21.5%, בקרב יוצא צבא עם  חבלת ראש, בהשוואה לאלו ללא חבלת ראש. החוקרים זיהו אינטראקציות משמעותיות בין מחלות רקע ובין חבלת ראש כאשר יחסי הסיכון היו מעט נמוכים יותר בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש (יחסי סיכון מתוקנים בטווח 1.08-1.37), בהשוואה לאלו ללא חבלת ראש (יחסי סיכון מתוקנים בטווח 1.12-2.13).

אעפ”י כן, השיעור המיוחס לאוכלוסייה לדמנציה עקב דיכאון, יתר לחץ דם, מחלת עורקים כלילית, מחלות לב וכלי דם ואפילפסיה, היה מעט גבוה יותר בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש עקב השכיחות הגבוהה יותר של מחלות אלו באוכלוסייה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול הממוקד כנגד דיכאון, יתר לחץ דם, מחלת עורקים כלילית, מחלת לב וכלי דם ואפילפסיה, עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה בקרב יוצאי צבא עם חבלת ראש.

J Prev Alzheimers Dis, 2023; 10(2):244-250

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן