במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לאחר שנה אחת, מרבית המקרים של נזק או אוטם לבבי סביב ניתוח לא-לבבי מלווים בשיעורים גבוהים של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק או אוטם לבבי סביב ניתוח לא-לבבי הינו סיבוך לבבי נפוץ. דרושה הבנה טובה יותר של האטיולוגיות בבסיס סיכון זה והתוצאים בחולים אלו ולכן הם בחנו את האטיולוגיות לנזק לבבי על-בסיס הנתונים הזמינים, כולל בירור לבבי ובדיקות הדמיה, בחולים שעברו ניתוח לא-לבבי מג’ורי.
האטיולוגיות לנזק או אוטם לבבי סווגו כגורמים חוץ-לבביים, במידה ונבעו בעיקר ממחלה חוץ-לבבית, דוגמת אלח-דם חמור או תסחיף ריאתי; או משנית למקור לבבי, אשר סווג עוד לאוטם לבבי מסוג 1, הפרעות קצב לב מהירות, אי-ספיקת לב, או אוטם לבבי מסוג 2. סיבוכים לבביים מג’וריים כללו אוטם חד של שריר הלב, אי-ספיקת לב חדה, הפרעת קצב לב מסכנת-חיים ותמותה קרדיווסקולארית, כמו גם תמותה מכל-סיבה ואלו נבחנו לאחר שנה אחת.
מבין 7,754 חולים (גילאי 45-98 שנים; 45% נשים), ב-13.1% (1,016 חולים) תועד נזק או אוטם לבבי סביב ניתוח לא-לבבי. סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי תועד ב-684 מבין 7,754 חולים (8.8%), כאשר 818 חולים (10.5%) הלכו לעולמם בתוך שנה אחת.
התוצאים היו שונים באופן בולט בהתאם לאטיולוגיה לנזק הלבבי: שיעור סיבוכי קרדיווסקולאריים מג’וריים עמד על 51% מהחולים עם נזק או אוטם לבבי משנית לגורם חוץ-לבבי, 41% מאלו עם אוטם לבבי מסוג 1, 57% מהחולים עם הפרעות קצב לב מהירות, 64% מהחולים עם אי-ספיקת לב חדה ו-25% מאלו עם אוטם לבבי מסוג 2. שיעורי התמותה לאחר שנה אחת עמד על 38% מהחולים עם נזק ממקור חוץ-לבבי, 27% מאלו עם אוטם לבבי מסוג 1, 40% מהחולים עם הפרעות קצב לב מהירות, 49% מאלו עם אי-ספיקת לב חדה ו-17% מהחולים עם אוטם לבבי מסוג 2, זאת בהשוואה ל-7% ו-9% מהחולים ללא נזק או אוטם לבבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שיעורי תחלואה קרדיווסקולארית ותמותה גבוהים לאחר אוטם או נזק לבבי סביב ניתוח לא-לבבי. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בטיפולים אינטנסיביים יותר באוכלוסיית חולים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!