במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה במשך הזמן עם רמות סוכר גבוהות בטווח היעד (Time in Range, או TIR) עם הוספת טיפול ב- Empagliflozin(ג’ארדיאנס) במינון 2.5 מ”ג או 5 מ”ג לטיפול במשאבת אינסולין היברידית בלולאה-סגורה, בהשוואה לפלסבו, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-ATTD (או Advanced Technologies & Treatments for Diabetes).

החוקרים מסבירים כי הם בחנו מחקרים גדולים להערכת תוצאות טיפול היברידי בלולאה סגורה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ומצאו כי 34-69% מהחולים לא השיגו את יעד המוגלובין מסוכרר לאחר ההתערבות. כאשר בוחנים כלים אחרים להפחתת המוגלובין מסוכרר, טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להוות תוספת יעילה לאינסולין להפחתת המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 1. החיסרון הוא הסיכון האפשרי לחמצת סוכרתית, בפרט עם רמות סוכר תקינות.

המחקר הנוכחי נועד לבחון את ההשפעה של Empagliflozin במינון נמוך על איזון גליקמי במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול במערכת לולאה סגורה היברידית, אשר לא השיגו את יעד TIR של 70% ומעלה.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, אקראי ומבוקר, שכלל 24 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 והמוגלובין מסוכרר התחלתי בטווח 7-10.5%. המחקר כלל שלוש תקופות התערבות בנות 14 ימים בהן המשתתפים קיבלו Empagliflozin במינון 2.5 מ”ג, Empagliflozin במינון 5 מ”ג, או פלסבו, כתוספת למשאבה ההיברידית שלהם. כל המשתתפים השלימו כל אחת מההתערבויות הללו, כאשר סדר הטיפולים נבחר באקראי . ניטור סוכר רציף הושלם במהלך 10 הימים האחרונים של כל תקופת התערבות ורמות קטונים בבוקר נבדקו כל בו יום.

בתום המחקר, שיעורי TIR עמדו על 71.6% עם Empagliflozin במינון 2.5 מ”ג, 70.2% עם Empagliflozin במינון 5 מ”ג ו-59% עם פלסבו (p<0.0001). הקשרים לא היו תלויים בשעה ביום, כאשר במבוגרים תועד זמן ארוך יותר בטווח היעד עם שני מינוני Empagliflozin, בהשוואה לפלסבו, בשעות היום או הלילה.

משך הזמן עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה לא היה שונה משמעותית בין מטופלים ב- Empagliflozin במינון 2.5 מ”ג ופלסבו. במבוגרים תחת Empagliflozin במינון 5 מ”ג תועד משך זמן ארוך יותר עם ערכי סוכר בדם בטווח היפוגליקמיה, בהשוואה לפלסבו (1.5% לעומת 1%, p=0.0051). עם זאת, ההבדל במשך זמן בטווח היפוגליקמיה היה מובהק סטטיסטית רק בהשוואת Empagliflozin במינון 5 מ”ג לעומת פלסבו במהלך שעות הלילה (1.1% לעומת 0.7%, p=0.0065).

המשתתפים טופלו ב-54 יחידות אינסולין ביום עם Empagliflozin במינון 2.5 מ”ג ו-52.9 יחידות אינסולין בשילוב עם Empagliflozin במינון 5 מ”ג, זאת בהשוואה ל-59.2 יחידות אינסולין בזמן שילוב עם פלסבו. רמות קטונים בבוקר היו דומות עם שני מינוני Empagliflozin ופלסבו.

לא תועדו אירועים חריגים חמורים במהלך תקופת המחקר ולא תוארו אירועי חמצת סוכרתית או היפוגליקמיה חמורה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים על-מנת לבחון את ההשפעה של Empagliflozin על משך הזמן בטווח היעד במדגם גדול יותר של מבוגרים עם סוכרת מסוג 1.

מתוך כנס ה-ATTD

לידיעה ב-Healio