מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiovascular Drugs עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) מפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אשפוז ותמותה מכל-סיבה, בחולים עם או ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. תועדה מגמה חיובית לטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור, אך לא תועדה תועלת באלו עם אירוע מוחי או אוטם לבבי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי סוכרת סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה. אי-ספיקת לב וסוכרת מסוג 2 מופיעות פעמים רבות יחדיו וכל מחלה מעלה בנפרד את הסיכון למחלה השניה. לאור עדויות המצביעות על כך שטיפול במעכבי SGLT-2 עשוי לשפר תוצאים קרדיווסקולאריים וכלייתיים, החוקרים ביקשו להשלים מטה-אנליזה להערכת ההשפעה של תרופות אלו על הסיכון לתמותה בחולים עם וללא מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, גורמי סיכון קרדיווסקולאריים ואי-ספיקת לב.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים מג’וריים של מעכבי SGLT-2 באוכלוסיות חולים עם ובלי מחלות לב וכלי דם או גורמי סיכון. חיפוש במאגרי PubMed, Cochrane, Google Scholar, MEDLINE ו-EMBASE הוביל לזיהוי 42,050 חולים שקיבלו טיפול במעכבי SGLT-2, בהם תועדו 2,581 מקרי תמותה, ו-35,491 חולים שקיבלו פלסבו, בהם תועדו 2,462 מקרי תמותה (יחס סיכויים של 0.86, p=0.0003).
הטיפול במעכבי SGLT-2 הפחית משמעותית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה קבוצת הביקורת בכלל אוכלוסיית החולים (יחס סיכויים של 0.86, p=0.0001). החוקרים זיהו דפוס עקבי של הפחתת הסיכון לתמותה בכלל החולים עם מחלות רקע שונות אשר טופלו במעכבי SGLT-2, בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו.
נוכחות או העדר גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם (כלל סיפור משפחתי של מחלת עורקים כלילית מוקדמת, קצב פינוי גלומרולארי משוער התחלתי, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, עישון, היסטוריה של מחלות לב וכלי דם וגיל מתקדם) לא השפיעו על ההגנה של הטיפול התרופתי מפני תמותה.
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אשפוז ותמותה מכל-סיבה בחולים עם וללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!