בגברים ובנשים עם אבחנה של אי-ספיקת לב קיים סיכון מוגבר לדיכאון ותמותה עקב מעשה אובדני במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר האבחנה של מחלת הלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JACC: Heart Failure.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי בחולי אי-ספיקת לב במצוקה פסיכו-סוציאלית סיכון גבוה יותר לקשיים בטיפול במחלת הלב, המובילים לשיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים.
מחקר העוקבה הנוכחי כלל 154,572 חולים משבדיה (גיל ממוצע של 65 שנים) עם אבחנה של אי-ספיקת לב בין 2002 ו-2017. החוקרים ביקשו לבחון את הסיכון להופעה חדשה של דיכאון מג’ורי ואובדנות, אל מול הסיכון באוכלוסייה של 1,545,720 ביקורות תואמות בגיל ומין. במסגרת המחקר נאסף מידע אודות תקופות הזמן בהן תועד סיכון מוגבר וכן הבדלים בין גברים ונשים.
לאורך מעקב ממוצע של 13.8 שנים הופעה חדשה של דיכאון מג’ורי תועדה ב-13.2% מהחולים עם אי-ספיקת לב וב-9.7% מהביקורות, כאשר שיעורי האובדנות עמדו על 0.3% ו-0.2%, בהתאמה.
מהנתונים עולה כי בגברים ובנשים עם אבחנה של אי-ספיקת לב תועדה עליה דומה בסיכון לדיכאון מג’ורי ואובדנות, בהשוואה לביקורות. במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר האבחנה תועד הסיכון הגבוה ביותר לדיכאון (יחס שיעורי היארעות מתוקן בגברים של 3.34, רווח בר-סמך 95% של 3.04-3.68; יחס שיעורי היארעות מתוקן בנשים של 2.78, רווח בר-סמך 95% של 2.51-3.09) ולאובדנות (יחס שיעורי היארעות מתוקן בגברים של 4.47, רווח בר-סמך 95% של 2.62-7.62; יחס שיעורי היארעות מתוקן בנשים של 2.82, רווח בר-סמך 95% של 1.11-7.12). עם זאת, הסיכון פחת לאחר 12 חודשים, והחוקרים מדווחים על עליה מתונה או העדר סיכון מוגבר לדיכאון או אובדנות בנקודת זמן זו.
בהשוואה לגברים, בנשים עם אבחנה של אי-ספיקת לב תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של דיכאון במהלך שלושת החודשים הראשונים, ממצאים שנותרו עקביים ללא תלות בגיל החולה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות סקר לדיכאון ואובדנות בחולים עם אי-ספיקת לב.
JACC: Heart Failure, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!