אובדן הריון מנבא סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים בעתיד (European Heart Journal)

היסטוריה של אובדן הריון עשויה להיות גורם סיכון בלתי-תלוי למחלה קרדיווסקולארית, מחלת לב כלילית ואירוע מוחי בעתיד, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר Nurses Health Study II שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אובדן היריון ובין היארעות מחלות לב וכלי דם ולקבוע את היקף ההשפעה של הפרעות מטבוליות המתפתחות בהמשך על הקשר הנ”ל. לצורך כך, הם אספו נתונים אודות 95,465 נשים ממחקר Nurses Health Study II בין השנים 1993 עד 2017. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ואירוע מוחי.  עוד בחנו החוקרים את ההשפעה של סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, או היפרכולסטרולמיה על הקשר הנ”ל.

במהלך מעקב של למעלה מ-2.2 מיליון שנות-אדם (ממוצע של 23.1 שנים) תועדו 2,225 אירועים קרדיווסקולאריים (2.3%). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, אובדן הריון לווה בעליה של 21% בסיכון למחלה קרדיווסקולארית במהלך המעקב (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.33). קשר דומה תועד עם הסיכון למחלת לב כלילית (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.35) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.44).

הסיכון למחלות לב וכלי דם עלה עם עליה במספר ההריונות שאבדו עם עליה של 18% לאחר אובדן הריון אחד (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.31) ועליה של 34% (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.59) עם אובדן של שני הריונות ומעלה. הסיכון היה גבוה יותר במקרים של אובדן הריון מוקדם בשנות הפוריות: יחס סיכון של 1.40 (רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.62) במקרים של אובדן הריון לפני גיל 23 שנים, 1.25 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.43) בגילאי 24-29 שנים ו-1.03 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.19) במקרים של אובדן הריון בגיל 30, או מאוחר יותר.

מניתוח הנתונים עלה כי יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה וסוכרת מסוג 2 הסבירו כולם פחות מ-1.80% מהקשר בין אובדן הריון ובין מחלות לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין אובדן הריון ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ללא תלות בהתפתחות הפרעות מטבוליות בשלב מאוחר יותר.

European Heart Journal, Oct 27, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן