עליה משמעותית בשיעורי תמותה עקב מחלת פרקינסון בשני העשורים האחרונים (Neurology)

שיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון עלו משמעותית בין השנים 1999 ו-2019, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

מחקר קודם באוכלוסיית ארצות הברית מצא כי בין השנים 1962 עד 1984, שיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון עלו בצורה ניכרת בקרב מבוגרים לאחר גיל 75 שנים, אך ירדו בקרב אלו מתחת לגיל 70 שנים. עם זאת, למיטב ידיעתם, אין נתונים אודות השינוי בשיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון בעשורים האחרונים.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים לבחון את מגמות התמותה של חולי פרקינסון בארצות הברית השנים 1999 עד 2019. הם בחנו את הנתונים אודות 479,059 מקרי תמותה עקב מחלת פרקינסון במערכת National Vital Statistics, מאגר תמותה ארצי, מבוסס-אוכלוסיה, במטרה לבחון את המגמות הארציות של שיעורי תמותה של חולי פרקינסון באופן כולל ולפי גיל, מין, מוצא/גזע ואזור גיאוגרפי.

הנתונים מעידים על עליה בשיעורי תמותה מתוקנים לגיל עקב מחלת פרקינסון, מ-5.4 מקרים ל-100,000 חולים בשנת 1999 ל-8.8 ל-100,000 חולים בשנת 2019. החוקרים מציינים כי השינוי השנתי הממוצע עמד על 2.4% (רווח בר-סמך 95% של 1.9-3.0).

במהלך התקופה שנבחנה, בכל קבוצות הגיל, בשני המינים ובקבוצות שונות לפי גזע/מוצא תועדו עליה משמעותית בשיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון. יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי זוהו הבדלים משמעותיים לפי גזע ומוצא, עם שיעורי תמותה מתוקנים לגיל שהיו גבוהים כפליים בקרב גברים לעומת נשים והשיעורים היו גבוהים יותר בלבנים לעומת אוכלוסיות אחרות.

החוקרים קוראים לניטור רציף ומחקרים נוספים במטרה לזהות את הסיבות לעליה בתמותה עקב מחלת פרקינסון ולפתח גישות יעילות במטרה למנוע עליה זו.

Neurology 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן