במחקר ישראלי רחב היקף שפורסם אמש ב-NEJM שבחן את כלל המחוסנים בישראל בין דצמבר 2020 למאי 2021 נמצא כי השכיחות של מיוקרדיטיס בקרב מחוסנים בני 16 ומעלה נמוכה מאוד: ע”פ המדווח במחקר אובחנו 142 מחוסנים שלקו במיוקרדיטיס בסמיכות לחיסון מתוך כ-5.4 מיליון איש שחוסנו במנה ראשונה וכ-5.1 מיליון איש שחוסנו במנה שנייה. מהמחקר עולה שהסיכון הגדול ביותר למיוקרדיטיס לאחר החיסון הוא בבני 19-16. המחקר בחן 136 (128 גברים ו-18 הן נשים ) מקרים של מחוסנים שלקו במיוקרדיטיס ונמצא כי רוב החולים שלקו בה פיתחו תסמינים קלים בלבד. בכתבה ב”הארץ” מדווח על מחקר נוסף שבוצע במערך הקרדיולוגי בבילינסון ושל מכון המחקר של קופת חולים כללית שבו אובחנו 54 מטופלים שפיתחו מיוקרדיטיס בעקבות החיסון מתוך 2.5 מיליון מתחסנים, גם במחקר זה, הרוב המוחלט של המקרים הוגדרו כקלים וללא השפעות משמעותיות על התפקוד הלבבי. בכתבה מצוטט ד”ר גיא ויטברג, קרדיולוג בבית החולים בילינסון האומר “ממצאי המחקר מראים כי מדובר בתופעת לוואי נדירה יחסית, אפילו בקרב קבוצת האוכלוסייה הנמצאת בסיכון המוגבר ביותר. ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה קלה שלא משפיעה באופן משמעותי על התפקוד הלבבי בטווח הקצר, ולא צפויה להשפיע על בריאות המטופלים בטווח הארוך”.
אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA
מקור: Stroke
אין תגובות10/09/2026
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!