מה בין צריכת קפה ובין נפח המוח והסיכון לדמנציה ואירועים מוחיים? (Nutr Neurosci)

שתיית שש כוסות קפה ויותר ביום מלווה בנפח מוח קטן יותר ועליה משמעותית בסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Nutritional Neuroscience.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קפה הינו משקה פופולארי מאוד ברחבי העולם, כאשר הקפאין הינו מרכיב מעורר של מערכת העצבים המרכזית. כעת הם ביקשו לקבוע את הקשר בין הרגלי צריכת קפה ובין נפח המוח או הסיכויים לדמנציה או אירוע מוחי.

החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי של הרגלי צריכת קפה בקרב 398,646 משתתפים במאגר UK BioBank (גילאי 37-73 שנים), כולל 17,702 משתתפים עם נתונים זמינים אודות בדיקת MRI. המשתתפים דיווחו על צריכת קפה יומית וסווגו לשבע קטגוריות: אלו שלא שתו קפה, אלו ששתו קפה נטול קפאין ואלו שתו פחות מכוס קפה אחת ביום, 1-2 כוסות קפה ביום, 3-4 כוסות קפה ביום, 5-6 כוסות קפה ביום, או למעלה מ-6 כוסות קפה ביום.

הם בחנו את הקשר בין נפח המוח ואת הסיכוי לדמנציה (4,333 מקרים חדשים) ואירוע מוחי (6,181 מקרים חדשים).

מהנתונים עולה קשר ליניארי הפוך בין הרגלי צריכת קפה ובין נפח המוח כולו, נפח החומר האפור, נפח החומר הלבן ונפח ההיפוקמפוס. עם זאת, אין עדויות התומכות בקשר עם נפח אות מוגבר בחומר הלבן.

הקשר בין צריכת קפה ובין דמנציה היה קשר לא-ליניארי, עם סיכוי מעט גבוה יותר לדמנציה בקרב אלו שלא שתו קפה ואלו ששתו קפה נטול-קפאין, בהשוואה לאלו ששתו 1-2 כוסות קפה ביום. עוד נרשם סיכון מוגבר לדמנציה בקרב משתתפים בקטגוריות הגבוהות של צריכת קפה, בהשוואה לצריכת 1-2 כוסות קפה ביום.

לאחר תקנון לכלל המשתנים, הסיכון לדמנציה בקרב אלו ששתו מעל 6 כוסות קפה ביום היה גבוה ב-53%, בהשוואה לאלו ששתו 1-2 כוסות קפה ביום (יחס סיכויים של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.83). הקשר בין צריכת קפה רבה (מעל 6 כוסות ביום) ובין אירוע מוחי לא היה מובהק סטטיסטית, אם כי לא ניתן לשלול השפעה חלשה של קפה על הסיכון הנ”ל (יחס סיכויים של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.37, p=0.055).

החוקרים כותבים כי מדובר בממצאים מטרידים ויש מקום להשלים מחקרים מבוקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות של קפה על המוח.

Nutr Neurosci. Published online June 24, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן