מנכ”ל משרד הבריאות מינה ועדה מיוחדת לבחינת דרכים לקידום מקצוע הנוירולוגיה במערכת הבריאות; פרופ’ נתן בורנשטיין יכהן כיו”ר הוועדה.

בעקבות הזינוק בתחלואה הנוירולוגית וההתפתחויות הטכנולוגיות והטיפוליות בתחום, החליט מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ חזי לוי, על הקמת ועדה מקצועית מיוחדת לבחינת מקצוע הנוירולוגיה. המטרה היא לקדם ולהוביל טיפול איכותי, רב תחומי וחדשני, בכל תחומי רפואת המח.
בראש הועדה המיוחדת לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, יעמוד פרופ’ נתן בורנשטיין, מומחה בעל שם עולמי לנוירולוגיה, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי-צדק שבירושלים, סגן נשיא ארגון שבץ המוח העולמי לשעבר, ומי שמשמש גם בארץ, יו”ר החברה הישראלית לשבץ מוח.

בין חברי הועדה נמנים גם: ד”ר ענבר צוקר, סגנית ראש חטיבת הבריאות במשרד הבריאות (שתשמש מרכזת הועדה), פרופ’ ירון ניב, סמנכ”ל בכיר לאיכות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות, מנהל תחום הרגולציה והתכנון במשרד – שי מעוז, ד”ר הדר אלעד, ראש אגף רפואה קהילתית ועו”ד אביטל אגמון ברקוביץ מהלשכה המשפטית.

עם נציגי משרד הבריאות, ישבו בוועדה גם נציגי המקצוע: פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, פרופ’ איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבלינסון, ד”ר דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה במרכז הרפואי הדסה עין כרם וד”ר רוני מילוא מנהל המחלקה לנוירולוגיה בברזילי.

“מקצוע הנוירולוגיה עבר מהפיכה עצומה בשנים האחרונות”, אומר פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל משרד הבריאות.

“ממקצוע אבחוני, הפכה הנוירולוגיה למקצוע טיפולי. המשמעות היא שאם בעבר, רק לפני עשרים – שלושים שנה, ניצבנו חסרי אונים מול חלק ניכר

מתחלואות המוח, שנחשב ל’קופסה שחורה’ ולא מפוענחת, אנחנו מצויים כיום בעידן אחר, בעיצומה של מהפיכה מואצת בחקר המוח ומרוץ מסחרר בתחומי פיתוח טכנולוגיות רפואיות, פורצות דרך, ותרופות חדישות. בצד מגמות אלו,  האוכלוסיה בארץ מזדקנת והיקפי התחלואה עולים. אלא שהמערכת, עדיין לא מותאמת לשינויים הללו. כמו במדינות אחרות בעולם, עלינו לבחון גם בארץ את תמונת מצב התחלואה ואת מצב התשתיות, ולבצע שינויים בהתאם”.

פרופ’ נתן בורנשטיין, יו”ר הועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה מוסיף: “תחלואת המוח מסבה לחברה הישראלית נזק עצום, חברתי וכלכלי. הציפיה מהועדה היא לבחון היבטים שונים של תחלואת המוח  ברמת התשתיות, המענה הקהילתי והאשפוזי, קידום צרכים טיפוליים ומעמד המקצוע. הבסיס לקידום המענה בישראל לתחלואת המוח הוא הכשרת כוח האדם הרפואי בהיקפים המתבקשים”.

הועדה תתכנס השבוע ותגיש מסקנותיה לא יאוחר מיום 30.7.2021.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן