במרבית החולים עם זיהומים בדרכי נשימה, כולל חולים בקבוצות סיכון מוגבר, ניתן לבחור בגישת טיפול אנטיביוטי מושהה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ.
מתן טיפול אנטיביוטי מושהה הינה גישה המבוססת על הסכמת המטופל לא לנפק מיידית מרשם לטיפול אנטיביוטי ולהמתין לבחון אם התסמינים משתפרים במטרה לסייע בצמצום השימוש בתכשירים אנטיביוטיים.
מחקרים קליניים הציעו כי טיפול אנטיביוטי מושהה לזיהומים בדרכי הנשימה הינה ככל הנראה גישה בטוחה ויעילה במרבית החולים, אך מחקרים אלו לא היו בעלי עוצמה מספקת לבחון תתי-קבוצות או נזקים אפשריים.
החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מ-55,000 חולים ממחקרים שונים וכך הצליחו לבחון אם ישנן תתי-קבוצות מסוימות בהן תתכן תועלת או נזק לגישת טיפול זו.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים בחומרת התסמינים לאורך המעקב עם טיפול אנטיביוטי מושהה לעומת טיפול אנטיביוטי מיידי או טיפול מושהה לעומת אי מתן טיפול אנטיביוטי. משך התסמינים היה מעט ארוך יותר עם טיפול אנטיביוטי מושהה, בהשוואה למתן טיפול מיידי, אך דומה באלו שקיבלו טיפול מושהה לעומת אלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי.
שיעור הסיבוכים שהוביל לאשפוז ממושך יותר או תמותה היה נמוך יותר עם טיפול אנטיביוטי מושהה, בהשוואה לאי-מתן טיפול אנטיביוטי ועם טיפול מושהה לעומת טיפול אנטיביוטי מיידי. שביעות הרצון של החולים הייתה גבוהה יותר ושיעור הייעוצים החוזרים היה נמוך יותר עם טיפול אנטיביוטי מושהה.
ההשפעה של טיפול אנטיביוטי מושהה לעומת טיפול אנטיביוטי מיידי לעומת אי-מתן טיפול אנטיביוטי לא השתנתה כתלות במשך המחלה עד אותה נקודה, הופעת חום, מחלות רקע, או חומרת התסמינים.
ממצאים אלו מהווים מקור להרגעה עבור החולים ועבור הרופאים מאחר והתוצאות מעידות כי טיפול אנטיביוטי מושהה הינה גישה בטוחה ויעילה במרבית החולים עם זיהום בדרכי נשימה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!