קרדיולוגים בעלי ניסיון בהתערבויות לבביות יכולים להשלים פרוצדורות תרומבקטומי לטיפול באירועים מוחיים לאחר תקופה הכשרה קצרה, כאשר תוצאות הטיפול דומות לאלו המתוארות במרכזים עם מערך נוירו-רדיולוגי מפותח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרומבקטומי מכאנית הוכחה כאפשרות הטיפול הטובה ביותר בחולים עם אירוע מוחי איסכמי, אך גישה זו אינה זמינה מאוד. כעת הם ביקשו לבחון את השפעת עקומת הלמידה בעקבות פתיחת תכנית חדשה בנושא תרומבקטומי לטיפול באירועים מוחיים, אשר הוקמה במעבדת צנתורים לבביים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם נוירולוגים ורדיולוגים.
תכנית טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד הוקמה במעבדת הצנתורים של בית חולים שלישוני בשנת 2012. ההחלטה לבצע תרומבקטומי בהנחיית צנתר התקבלה ע”י נוירולוג והתבססה על התסמינים הקליניים של החולה וממצאים בבדיקת CTA. המחקר כלל חולים עם חסימת כלי דם גדול של המערכת הקדמית או האחורית.
התוצא העיקרי היה התוצא הנוירולוגי התפקודי (מדד Modified Rankin Scale) של החולים לאחר 3 חודשים.
מדגם המחקר כלל 333 חולים שגויסו למחקר בין אוקטובר 2012 ועד דצמבר 2019. מהנתונים עולה כי התוצאות הקליניות לפי מדד mRS לא היו שונות משמעותית לאורך השנים 2012 עד 2019, כאשר קרוב למחצית מהחולים (47.9%) השיגו מדד mRS של עד 2 נקודות. שיעור אירועי דמם תוך-מוחי תסמיני עמדו על 5.7% (19 חולים). אמבוליזציה לאזור וסקולארי חדש תועדה ב-6 חולים (1.8%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי כאשר פתחו בתכנית תרומבקטומי על-בסיס צנתור במעבדת צנתורים לבביים מנוסה, בשיתוף פעולה הדוק עם נוירולוגים, קרדיולוגים ורדיולוגים, התוצאות שהושגו היו דומות לאלו שתוארו במרכזים נוירו-רדיולוגים. התוצאות הקליניות הרצויות הושגו מתחילת התכנית, ללא כל סימנים לעקומת למידה.
ממצאי המחקר תומכים בחשיבות האפשרית של מעבדות צנתורי לב בטיפול באירוע מוחי חד באזורים בהם הטיפול הנ”ל אינו זמין בשל העדר צוות רפואי מתאים.
J Am Coll Cardiol Intv. Published online April 5, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!