ממצאים נוספים מעידים על סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה על-רקע צריכת מזון אולטרה-מעובד, או ג’אנק פוד, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה של מזון אולטרה-מעובד זוכה לתשומת לב רבה בכל הנוגע להשפעתה על הסיכון לתחלואה ותמותה, אך לא ידוע רבות אודות הגורמים התזונתיים העיקריים או המנגנונים הביולוגיים בבסיס הקשרים הללו. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לתמותה במדגם גדול של מבוגרים מאיטליה ולבחון אילו גורמים תזונתיים עמדו בבסיס הקשר הנ”ל.
מדגם המחקר כלל 22,475 גברים ונשים, בגיל ממוצע של 55 שנים, אשר היו במעקב לאורך 8.2 שנים. הערכת צריכת המזון התבססה על שאלוני תזונה, כאשר מזון אולטרה-מעובד הוגדר בהתאם לדרגת העיבוד. החוקרים סיווגו את היקף צריכת מזון אולטרה-מעובד לרבעונים של היחס בין מזון אולטרה-מעובד (גרם/יום) ובין צריכת המזון הכוללת.
בקרב אלו שדיווחו על הצריכה הרבה ביותר של מזון אולטרה-מעובד (רבעון עליון, מעל 14.6% מכלל צריכת המזון), בניגוד לאלו שדיווחו על הצריכה המעטה ביותר (רבעון ראשון, פחות מ-6.6% מכלל צריכת המזון), תועד סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.58, רווח בר-סמך 95% של 1.23-2.03), תמותה עקב מחלת לב איסכמית/מחלה צרברווסקולארית (יחס סיכון של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 1.10-2.09) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.46).
תכולת רבה של סוכר סיפקה הסבר ל-36.3% מהקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין תמותה עקב מחלת לב איסכמית/מחלה צרברווסקולארית, בעוד שלא סביר כי לגורמים תזונתיים אחרים (דוגמת שומן רווי) היה חלק משמעותי. סמני תפקוד כלייתי סיפקו הסברו ל-20.1% מהקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין תמותה מכל-סיבה ו-12.0% מהקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר צריכים לשמש כתמריץ להגבלת צריכת מזון אולטרה-מעובד ולעודד צריכת מזון טבעי או מזון מעובד מינימאלית, כמומלץ ע”י איגודים שונים.
Am J Clin Nutr. Published online December 18, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!