במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז Lipoprotein (a) (Lp(a)) התחלתי מנבא את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ואת הירידה בסיכון עם טיפול ב- Alirocumab. החוקרים כותבים כי הירידה ברמות Lp(a) בעקבות טיפול ב- Alirocumab (פראלואנט) תרמה לירידה בלתי-תלויה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.
במחקר ODYSSEY OUTCOMES נכללו חולים זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab הפחית ריכוזי LDL, Lp(a) ואירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לפלסבו. בניתוח פוסט-הוק הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם הרמות ההתחלתיות של Lp(a) ו-LDL, והיקף השינוי בריכוז חלקיקים אלו, ניבאו את הסיכון הקרדיווסקולארי.
אירועים קרדיווסקולאריים כללו תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי, אשפוז עקב אנגינה לא-יציבה או אי-ספיקת לב, רה-וסקולריזציה כלילית על-רקע איסכמיה, מחלת עורקים היקפית ותרומבואמבוליזם ורידי.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הריכוז ההתחלתי של Lp(a) ניבא את סך האירועים הקרדיווסקולאריים בקבוצת הפלסבו, כאשר ריכוז Lp(a) התחלתי גבוה יותר לווה בירידה גדולה יותר באירועים קרדיווסקולאריים עם Alirocumab (p=0.045).
ירידה בריכוז Lp(a) על-רקע טיפול ב- Alirocumab (חציון של 5.0 מ”ג/ד”ל) וריכוז LDL מתוקן (חציון של 51.31- מ”ג/ד”ל) ניבאו באופן בלתי תלוי סיכון נמוך יותר לכלל אירועים קרדיווסקולאריים. כל ירידה של 5 מ”ג/ד”ל בריכוז Lp(a) ניבאה ירידה יחסית של 2.5% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.
ממצאי המחקר תומכים בסברה כי Lp(a) הינו יעד טיפול בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!