האם הקפדה על דפוסי תזונה בריאה עשוי למנוע מחלת פרקינסון? (Neurology)

הקפדה על דפוסי תזונה בריאה עם דגש על פירות, ירקות, אגוזים ודגנים, דוגמת דיאטה ים-תיכונית, עשויה להפחית הופעת תסמינים של מחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תקופה מקדימה של כ-10 שנים ומעלה אופיינית לפני אבחנת מחלת פרקינסון. במהלך תקופה זו, חולים עשויים לדווח על מגוון רחב של תסמינים לא-מוטוריים, אשר למרות שאינם ספציפיים, משלב של מספר תסמינים נקשר באופן הדוק עם מחלת פרקינסון. מגוון מוצרי מזון ודפוסי תזונה נקשרו עם הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, אך אין מחקרים אורכיים קודמים לבחינת הקשר בין דפוס התזונה ובין מאפיינים מוקדמים של מחלת פרקינסון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין דפוס התזונה ובין מאפיינים העשויים להקדים אבחנה של מחלת פרקינסון, כולל עצירות, הפרעה בשנת REM, ירידה בחוש הריח, ישנוניות-יתר במהלך שעות היום, הפרעה בראיית צבעים, תסמיני דיכאון וכאב גופני. שאלון בשנת 2012 שימש להערכת עצירות וחשד להפרעה בשנת REM ויתר התסמינים נבחנו על-סמך מבחנים ומדדים נפוצים.

הם בחנו את הנתונים אודות 47,659 משתתפים במחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. משנת 1986, שני המדגמים אספו נתונים תזונתיים כל ארבע שנים והחוקרים חישבו את ההיענות לדפוסי תזונה שונים, כולל aMED (Alternate Mediterranean Diet) ו-AHEI (Alternative Healthy Eating Index). בשנת 2012, המשתתפים השיבו לשאלות בנוגע לעצירות והפרעה בשנת REM (Rapid Eye Movement).

בתת-קבוצה של 17,400 משיבים לשאלון משנת 2012 נבחנו חמשת המאפיינים המוקדמים של מחלת פרקינסון בשנים 2014-2015. החוקרים בחנו את הקשר בין חמישון מדד תזונה בתחילת הדרך (שנת 1986) ובין מספר מאפיינים מוקדמים (0, 1, 2 או 3 מאפיינים ומעלה) בשנים 2012-2015. ניתוח נוסף שימש להערכת הקשר בין היענות ארוכת טווח לדפוסי תזונה אלו לאורך 20 שנים ובין המאפיינים המוקדמים המרמזים למחלת פרקינסון.

מהשוואת החמישון העליון והתחתון של מדד להערכת דיאטת aMED עלה כי הסיכוי להופעת 3 מאפיינים מוקדמים ומעלה, לעומת העדר כלל התסמינים המוקדמים הללו של מחלת פרקינסון היה קטן ב-18% באלו עם היענות טובה לדיאטה (יחס סיכויים של 0.82, p=0.03) בתחילת הדרך וקטן ב-33% עם הקפדה על דפוס התזונה לאורך זמן (יחס סיכויים של 0.67, p<0.0001). הממצאים היו דומים כאשר החוקרים בחנו את מדדי דיאטת AHEI, עם ירידה בסיכוי של 28% ו-34%, בהתאמה, להופעת המאפיינים המוקדמים של מחלת פרקינסון.

היענות גבוהה יותר לדפוסי תזונה אלו נקשרה בקשר הפוך עם מאפיינים פרטניים של מחלת פרקינסון, כולל עצירות, ישנוניות יתר במהלך שעות היום ודיכאון.

החוקרים מדווחים כי הקשר ההפוך שתועד במחקר בין דפוסי תזונה אלו ובין מאפיינים מוקדמים של מחלת פרקינסון תואם לדיווחים ממחקרים קודמים ומעיד כי הקפדה על דיאטה בריאה עשויה להפחית את היארעות תסמינים לא-מוטוריים אשר לרוב מופיעים לפני אבחנת מחלת פרקינסון.

Neurology. Published online August 19, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן