טיפול ב- Dapagliflozin (פורסיגה) בחולים עם אי-ספיקת לב, אך ללא סוכרת, הוביל לירידה של כשליש בהיארעות היחסית של הופעה חדשה של סוכרת, כך עולה מניתוח נתוני מחקר DAPA-HF שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Diabetes Association. החוקרים מסבירים כי מדובר בהוכחה הראשונה לפיה תרופה ממשפחת מעכבי SGLT-2 עשוי למנוע או להאט התפתחות סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממחקר DAPA-HF עלה בעבר כי הטיפול ב-Dapagliflozin מפחית משמעותית את התוצא העיקרי של תמותה קרדיווסקולארית או החמרת אי-ספיקת לב.
החוקרים הגדירו היארעות סוכרת בנוכחות ריכוז המוגלובין של 6.5% ומעלה בשתי בדיקות עוקבות. מדגם המחקר כלל 4,744 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
במהלך 18 חודשי המעקב, 7.1% מהחולים בקבוצת הפלסבו פיתחו סוכרת מסוג 2, זאת בהשוואה ל-4.9% מהחולים בקבוצת הטיפול ב-Dapagliflozin (הבדל אבסולוטי של 2.2% וירידה של 32% בסיכון היחסי).
הירידה היחסית בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 הייתה משמעותית בעיקר בחולים עם טרום-סוכרת בתחילת המחקר, אשר היוו 67% מכלל המשתתפים במחקר על-פי ההגדרה המקובלת של טרום-סוכרת לפי ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 5.7-6.4%.
מבין כלל 157 החולים (6%) במחקר DAPA-HF אשר פיתחו סוכרת במהלך המחקר, 150 מקרי סוכרת חדשה (96%) תועדו בקרב אלו עם טרום-סוכרת.
ההשפעה של Dapagliflozin על ריכוז המוגלובין מסוכרר הממוצע במהלך מחקר DAPA-HF הייתה מינימאלית, עם ירידה ממוצעת של 0.04% בריכוז המוגלובין מסוכרר באלו בהם תועדה בתחילת המחקר טרום-סוכרת וירידה של 0.05% בקרב המשתתפים האחרים במחקר. מכאן עולה כי המנגנונים בהם הטיפול התרופתי הפחית היארעות סוכרת לא היו מוגבלים להפחתת היפרגליקמיה. אחת ההשערות היא כי הטיפול התרופתי הוביל לשיפור איכות החיים של החולים ולהפחתת אשפוזים בבתי חולים, לצד שיפור התפקוד והניידות של החולים והשפעה חיובית על הרגישות לאינסולין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי Dapagliflozin הינה התרופה הראשונה שהובילה להפחתת היארעות סוכרת מסוג 2 וגם תמותה באותו מחקר וכן הינה התכשיר הראשון ממשפחת מעכבי SGLT-2 אשר הוכח ככלי יעיל למניעת סוכרת.
מתוך כנס ה-ADA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!