ההשפעה של COVID-19 על מערכת העצבים (מתוך Medscape)

עם העליה בהיקף מקרי COVID-19 חלה עליה בהיקף הדיווחים אודות תסמינים נוירולוגים בחולים אלו ונוירולוגים עשויים למצוא עצמם מעורבים יותר ויותר בטיפול בחולים עם הזיהום הנגיפי החדש.

זיהום COVID-19 עשוי להשפיע על מערכת העצבים בארבעה מנגנונים אפשריים, העשויים להיות חופפים: נזק עצבי ישיר של הנגיף על הרקמה העצבית, תגובה חיסונית עודפת בדמות סערת ציטוקינים החוצים את מחסום דם-מוח, נזק לרקמה העצבית משנית להשפעות תגובה לא-מכוונת של המאחסן לאחר זיהום חד ונזק נגיפי עקיף משנית להשפעות מחלה סיסטמית.

במאמר שפורסם בחודש פברואר השנה דיווחו חוקרים על המאפיינים הקליניים של COVID-19 ב-1,099 חולים, כאשר תסמינים נוירולוגים בחולים אלו כללו כאבי ראש (13.6%) וכאבי שרירים (14.9%). רק 5% מהחולים נדרשו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ. על-בסיס הסדרה הגדולה הנ”ל, נראה היה כי אין מקום רב לחשוש כי הנגיף עשוי להשפיע באופן ישיר או עקיף על מערכת העצבים המרכזית או ההיקפית.

עם זאת, מאמר נפרד דיווח על היארעות גבוהה של תסמינים נוירולוגים ב-214 חולים מאושפזים עם עדות מעבדתית ל-COVID-19 בווהאן שבסין. מבין אלו, 78 חולים (36.4%) סבלו מתסמינים במערכת העצבים המרכזית (24.8%), תסמינים במערכת העצבים ההיקפית (8.9%) או תסמינים בשריר שלד (10.7%). שני התסמינים הנפוצים במערכת העצבים המרכזית כללו סחרחורות (16.8%) וכאבי ראש (13.1%), עם דיווחים על מחלה צרברווסקולארית חדה, אטקסיה, אפילפסיה והפרעה במצב הכרה. בחולים קשים תועד סיכוי גבוה יותר לתסמינים נוירולוגים דוגמת שינוי מצב הכרה, אירוע מוחי המורגי או איסכמי ונזק לשרירים.

התסמינים הנפוצים במערכת העצבים ההיקפית כללו ירידה בחוש הטעם (5.6%) וירידה בחוש הריח (5.1%), עם דיווחים גם אודות ליקויי ראיה וכאב עצבי. מעורבות נוירולוגית לוותה בפרוגנוזה גרועה יותר.

החוקרים משערים כי נגיף SARS-CoV-2 יכול להיכנס למערכת העצבים דרך קולטן ACE2, כאשר דרכי כניסה אפשריות למערכת העצבים המרכזית כוללים התפשטות המטוגנית ומעבר עצבי רטרוגרדי דרך תאי עצב אולפקטורי.

סקירה שכללה 221 חולים ופורסמה במרץ השנה דיווחה כי 13 חולים (5.9%) פיתחו מחלה צרברווסקולארית. 11 חולים (5%) אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי חד, חולה אחד (0.5%) אובחן עם תרומבוזיס של הסינוס הורידי המוחי וחולה אחד (0.5%) אובחן עם דימום מוחי. ייתכן כי תגובה דלקתית מוגברת ומצב קרישיות יתר משנית ל-COVID-19 תרמו לאירועים אלו. מבין 13 החולים הללו, 5 הלכו לעולמם.

מומחים מסבירים כי למרות המגוון הרחב של סיבוכים נוירולוגים שייתכן וקשורים עם COVID-19, עדיין לא ברור אם תסמינים אלו נובעים מנזק עצבי ישיר. כיום, נראה כי מרבית התסמינים הנוירולוגים של COVID-19 אינם ספציפיים ומופיעים משנית למחלה סיסטמית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן