תגובות ראשונות מהאיגוד הקרדיולוגי, האיגוד לרפואה פנימית, האגודה למלחמה לסרטן ועוד להמלצות ועדת הסל : מברכים, אבל…

להלן התגובות הראשונות שהגיעו למערכת מצד גורמים במערכת הבריאות להחלטות ועדת הסל עליהן דיווחנו היום :

תגובת האגודה למלחמה בסרטן להחלטת ועדת הסל: “למרות מגבלות התקציב, נרשמו הישגים חשובים לטיפול בחולים ולהפחתת הסיכון לחלות”

האגודה למלחמה בסרטן התייחסה היום (ו’) להחלטת סל התרופות לשנת 2020: “למרות המגבלות הקשות של תקצוב הסל, הצליחה הוועדה להכניס תרופות חדשות לסל, כמו גם אמצעים להפחתת הסיכון לחלות. מרגשת במיוחד הייתה ההחלטה להכניס בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA1/BRCA2 אצל נשים בנות 65-30 ממוצא אשכנזי”.

לדברי מירי זיו, סגנית יו”ר האגודה למלחמה בסרטן: “מדובר בהחלטה חשובה בעלת הצדקה מדעית, במיוחד בישראל ששיעור נשאיות הגנים גבוה יחסית מהשיעור בעולם. נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מצויות בסיכון גבוה משמעותית לחלות במיוחד בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לנשים באוכלוסיה הכללית, ולכן בכוחה של הבדיקה לאפשר לנשים לנקוט בפעולות של מניעה, שיובילו להפחתת הסיכון לחלות, כלומר להצלת חיים”.

את הבדיקה לסל הגישה פרופ’ אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית המרכז הרפואי שערי צדק, המרכזת (עם פרופ’ איתן פרידמן) את הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד, הפועל ביוזמת ובחסות האגודה למלחמה בסרטן.

בנוסף, בירכו באגודה למלחמה בסרטן על הרחבת גיל הזכאות לבדיקת צוואר הרחם לגילוי נגעים טרום סרטניים באמצעות בדיקת הפאפ גם לנשים בנות 30-25, ועל שדרוג החיסון נגד נגיף הפפילומה למניעת סרטן צוואר הרחם. מהאגודה נמסר: “אלו הן בשורות מעודדות במיוחד רגע לפני פתיחתו של שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם בשבוע הבא. האגודה למלחמה בסרטן מברכת על כל אמצעי יעיל ומוכח, המאפשר מניעה או טיפול מיטבי במחלות הסרטן”.

עוד הוסיפו באגודה למלחמה בסרטן כי: “אנו מברכים על ההחלטה לקדם תוכנית פיילוט מבוקרת לגילוי מוקדם של סרטן הריאה בשיתוף קופות החולים מתווה שנתמך והומלץ על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומומחי בריאות הציבור בישראל מזה זמן רב. על פי תוצאות הפיילוט ומסקנותיו, תגובש החלטה מושכלת על יישום ראוי של תוכנית לאומית כלל ארצית, בצורה שתאפשר מקסימום יעילות ומינימום נזקים לנבדקים שבסיכון”.

לסיכום מסרו באגודה כי: “אנו שמחים על כך שחולים רבים יזכו לקבל טיפול הולם בזכות הגדלת מספר התרופות והטכנולוגיות שנכנסו השנה לסל התרופות ועל הצעדים שננקטו כדי להפחית את התחלואה והתמותה. יחד עם זאת, השמחה איננה שלמה, כיוון שישנן תרופות רבות שנותרו מחוץ לסל בשל חוסר תקציב. אנו מצפים מהממשלה שתקום מיד לאחר הבחירות, להעניק תוספת שנתית קבועה של כ – 2% כל שנה מעלות סל הבריאות. מדובר בצעד מתבקש שנועד לאפשר פתרון ותכנון לטווח ארוך במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומניעת מצוקה מהחולים”.

הוועד למלחמה באיידס, החברה לרפואת להט”ב והחברה הישראלית לרפואת איידס: “מברכים על ההחלטה ההיסטורית לקבל את בקשתנו ולהכליל את הטיפול המונע הידבקות ב- HIV – הפרפ, בסל הבסיסי. הנגשת הטיפול במימון ציבורי, שעבורה אנו נלחמים מזה מספר שנים, צפויה להוריד משמעותית את מספר הנדבקים בקרב קבוצות סיכון שונות. זהו צעד חשוב למיגור הדבקות חדשות בישראל והגעה אל היעד הנכסף שאנו מובילים – סיום המגיפה בתוך עשר שנים. כדי להגיע ליעד זה, על הממשלה להקצות משאבים נוספים להטמעה הולמת של השימוש בטיפול, הכוללת הכשרות, הסברה לציבור ועידוד בדיקות.”

האיגוד הקרדיולוגי בישראל מברך על החלטת ועדת הסל לכלול השנה כמה תרופות חשובות מאד לחולי הלב, בהן מעכבי PCSK9 לטיפול בכולסטרול, הרחבת האפשרות למתן ברילינטה לחולים אחרי אוטם והרחבת ההכללה בסל של תרופות לסוכרת המועילות מאד לחולי לב. לצערנו לא נכללה בסל תרופה פורצת דרך לטיפול במחלת העמילואידוזיס, האיגוד הקרדיולוגי ימשיך להאבק על כך בשנה הבאה.

יו”ר האיגוד לרפואה פנימית בהסתדרות הרפואית, פרופ’ אבישי אליס, מברך על הרכב סל התרופות, שהתקבל.

“לשמחתנו, גם השנה, חלק ניכר מההמלצות, שנתנו כאיגוד התקבלו על ידי חברי ועדת הסל”, הוא אומר. “גם התרופות לטיפול במחלת ריאות כרונית, גם לסוכרת וגם להורדת רמות הכולסטרול, שנכנסות לסל, מיועדות לאוכלוסיית חולים נרחבת. הן תשפרנה באופן ניכר את איכות הטיפול בהם, תסייענה בהארכת חיים, בשיפור איכות החיים, בהפחתת אשפוזים חוזרים ובהפחתת סיבוכים כרוניים”.

בעקבות אי הכנסת הלבלב המלאכותי, שמשפר חייהם של מיליוני חולי סכרת בעולם לסל הבריאות ירון יצהרי מנכל מדטרוניק בפנייה נרגשת לחברי הוועדה לשר הבריאות וקופות החולים : “אנו פונים אליכם לשבת יחד עם קופות החולים ועמנו למציאת פתרון משותף על מנת שנציל ונשנה חיים של מטופלים וכל בני המשפחה?

הערת המערכת: מעיון ראשוני בהמלצות הועדה עושה רושם שהשנה הועדה המליצה על יותר תרופות וטכנולוגיות (143 לעומת 107 בשנה שעברה) הנותנות מענה ליותר מטופלים (210 אלף מטופלים השנה לעומת 70 אלף אשתקד) , ומבחינה זו יש להניח שהמשמעות הרפואית הכוללת (במונחי שיפור תוחלת ואיכות חיים) – גבוהה יותר, ועל כך יש כמובן לברך.

לדעתנו, אין ספק בכך שאם הועדה הייתה מבצעת את התיעדוף בהתאם לשיקולי עלות/תועלת מחד, ומאידך מרחיבה את היקף התקציב להכללה בסל באמצעות הוצאה מהסל של תרופות וטכנולוגיות שלהן יש חלופות זהות אך זולות יותר (תרופות ביסומיליאריות למשל)התוצאה הייתה יכולה להיות טובה באופן מאוד משמעותי. נמשיך לקוות שבסל 2021 נראה אכן את השינוי הזה, כמו גם הרחבת תקציב הסל לפי 2% מהיקף הסל.