פאנל מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי תומך באישור Teprotumumab לטיפול במחלה עינית של בלוטת התריס (מתוך הודעת ה-FDA)

ועדה מייעצת מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) המליצה באופן גורף על הטיפול התרופתי הראשון למחלה עינית של בלוטת התריס. ברוב של 12 תומכים, ללא מתנגדים, הועדה סברה כי התועלת של Teprotumumab עולה על הסיכונים האפשריים של הטיפול הניתן בשמונה עירויים תוך-ורידיים.

מחברת התרופות נמסר כי כיום אין תרופה מאושרת לטיפול במחלת עיניים של בלוטת התריס. אפשרויות הטיפול כוללות מתן תרופות לדיכוי חיסוני, גלוקוקורטיקואידים במינון גבוה וטיפות עיניים. הם מסבירים כי כאשר מדובר במחלה עינית פעילה, החולים עשויים לסבול ממגוון תסמינים מגבילים, כולל כאב, בצקת ואודם סביב העיניים, אדמומיות של הלחמית, בלט עיני, כפל ראיה ועוד. עם זאת, החולים עשויים לסבול גם באופן כרוני מתסמינים ממושכים, גם כאשר המחלה מוגדרת כלא-פעילה.

Teprotumumab הינו נוגדן חד-שבטי, הפועל לעיכוב קולטן Insulin-like Growth Factor-1 להפחתת בלט עיני. התכשיר הדגים יעילות בשני מחקרים קליניים. במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine דווח על תוצאות מחקר בשלב II, שכלל 88 חולים עם מחלת עיניים פעילה על-רקע בלוטת התריס. במחצית המשתתפים שטופלו ב- Teprotumumab, התרופה ניתנה פעם בשלושה שבועות, עם סך כולל של שמונה עירויים. העירוי הראשון כלל מינון של 10 מ”ג/ק”ג, בעוד שהעירויים הבאים ניתנו במינון יעד של 20 מ”ג/ק”ג.

לאחר 24 שבועות, בקרב חולים שטופלו ב- Teprotumumabתועד סיכוי גבוה יותר משמעותית להפחתת הבלט העיני בהיקף של לפחות 2 מ”מ מתחילת המחקר, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכויים של 8.86, רווח בר-סמך 95% של 3.29-23.8).

מתוצאות שהוצגו בכנס ה-AACE עלה כי ב-83% מהמבוגרים שטופלו ב- Teprotumumab במחקר בשלב III שכלל 83 חולים נרשמה ירידה של 2 מ”מ ומעלה בבלט העיני, בהשוואה ל-9.5% בלבד מאלו בקבוצת הפלסבו.

ישנו מחקר שלישי, בתווית-פתוחה, בשם OPTIC-X, המצוי כעת בשלבי גיוס חולים מהמחקר השני אשר הוגדרו ככאלו שלא הגיבו לטיפול לאחר 24 שבועות, או חולים שהגיבו תחילה אך בהמשך התגובה לטיפול אבדה, בהם יושלמו שמונה עירויים של Teprotumumab.

תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול כללו התכווצויות שרירים (25% מהחולים), אשר כללו בעיקר מעורבות של הגפיים התחתונות. עוד דווח על ליקוי שמיעה עם Teprotumumab, כאשר חמישה חולים דיווחו על ירידה בשמיעה. בחילה ושלשול דווחו ב-12% מהמטופלים ב- Teprotumumab ושני חולים חוו התלקחות של מחלת מעי דלקתית ידועה.

חברי הפאנל תמכו באישור Teprotumumab על-בסיס ממצאים אלו ואעפ”י שמנהל המזון והתרופות האמריקאי אינו מחויב למלא את ההמלצה של הועידה, לרוב החלטת הסוכנות עולה בקנה אחד עם ההמלצה של הועדה המיוחדת לנושא.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן