במחקר תצפיתי משבדיה שכלל חולים עם סוכרת מסוג 1, באלו עם רמות Lipoprotein(a) [Lp(a)] מעל 50 מ”ג/ד”ל (120 ננומול/ליטר) תועדה שכיחות גבוהה יותר של אלבומינוריה, הסתיידות מסתם וותין, או תוצא משולב של מחלות לב וכלי דם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין Lp(a) ובין סיבוכים וסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 1. מחקר החתך כלל חולים עם סוכרת מסוג 1, אשר חולקו לארבע קבוצות, בהתאם לרמות Lp(a): רמות נמוכות מאוד (מתחת ל-10 ננומול/ליטר), נמוכות (10-30 ננומול/ליטר) בינוניות (30-120 ננומול/ליטר), או גבוהות (מעל 120 ננומול/ליטר). שכיחות סיבוכים וסקולאריים נבחנה בין הקבוצות השונות.
מדגם המחקר כלל 1,860 חולים (גיל חציוני של 48 שנים, משך סוכרת ממוצע של 25 שנים, ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 7.8%). חציון רמות Lp(a) עמד על 19 ננומול/ליטר. החוקרים לא זיהו הבדלים בין גברים ונשים, אך רמות Lp(a) עלו עם עליה בגיל.
שיעורי אירועי מחלת לב כלילית (6.9%), מחלה צרברווסקולארית (3.4%), מחלת הסתיידות מסתם וותין (4.7%), או כף רגל סוכרתית (4.1%) היו נמוכים.
לאחר תקנון לגיל ועישון, בהשוואה לאלו עם רמות Lp(a) נמוכות מאוד, באלו עם רמות Lp(a) גבוהות תועד סיכון גבוה יותר משמעותית למחלה מסוידת של מסתם הוותין (יחס סיכון מתוקן של 2.03), כף רגל סוכרתית (יחס סיכון מתוקן של 1.51), אלבומינוריה (יחס סיכון מתוקן של 1.68), או תוצא משולב של מחלת לב כלילית, מחלה צרברווסקולארית וכף רגל סוכרתית (יחס סיכון מתוקן של 1.51).
בחולים עם איזון מטבולי טוב, ערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים מ-6.9%, רמות Lp(a) היו נמוכות יותר משמעותית בהשוואה לחולים עם איזון מטבולי פחות טוב וערכי המוגלובין מסוכרר של מעל 6.9%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי Lp(a) הינו גורם סיכון משמעותי למחלה מאקרווסקולארית, אלבומינוריה והסתיידות מסתם וותין בחולים עם סוכרת מסוג 1. איזון מטבולי ירוד בחולים עם סוכרת מסוג 1 מלווה ברמות Lp(a) מוגברות.
Diabetes Care. Published December 18, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!