מיתוסים שגויים בנושאי שינה עשויים לפגוע באיכות השינה ובמצב הבריאותי (Sleep Health)

אמונות ותפיסות בנושאי שינה כוללות המלצות אודות משך השינה המומלץ, משמעות איכות השינה והדרכים לשינה בריאה, אך כאשר המלצות אלו שגויות, הן עלולות לגרום יותר נזק מתועלת, כך טוענים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Health.

החוקרים אספו נתונים אודות המיתוסים הנפוצים ביותר בנושא שינה וביקשו ממומחים למדע השינה לדרג אותם בהתאם לנכונותם. המומחים השלימו רשימה של 50 מיתוסים אפשריים דרך חיפוש ברשת האינטרנט בעיתונות פופולארית ובספרות המדעית. המומחים לאחר מכן דירגו כל טענה וצוות המחקר צמצם את הרשימה ל-20 המיתוסים המובילים בנושאי שינה, על-בסיס דרגת הטעות והיקף ההשפעה על בריאות הציבור.

הרשימה סווגה עוד לקטגוריות, כולל מיתוסים אודות משך שינה, זמן שינה, התנהגויות שינה, התנהגויות במהלך היום המשפיעות על השינה, התנהגויות טרם שינה ותפקוד מוחי במהלך השינה.

בכל הנוגע למשך השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי יכולת להירדם בכל זמן ובכל מקום הינו סימן למערכת שינה בריאה. במקום זאת, המומחים טוענים כי הדבר מעיד יותר כי האדם מצוי בחסך שינה כרוני וישנוניות יתר במהלך שעות היום עשויה להיות אחד התסמינים של דום נשימה חסימתי בשינה.

מיתוסים אחרים בקטגוריה זו כללו כי מבוגרים רבים זקוקים לעד חמש שעות שינה בלבד, וכי המוח והגוף יכולים ללמוד לתפקד בצורה דומה גם עם שינה קצרה יותר. מצד שני, מומחים לשינה טוענים כי האמונה כי לילה אחד של חסך שינה אינו צפוי להיות בעל השלכות ארוכות טווח על המצב הרפואי היא נכונה.

בכל הנוגע לתזמון השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי אין חשיבות באיזו שעה ביום הולכים לישון. במקום זאת, מחקר בקרב עובדי משמרות לילה הצביע על איכות שינה פחות, כמו גם סיכון מוגבר לדיכאון, סוכרת ומחלות ממאירות.

כאשר המומחים דירגו את המיתוסים בנוגע להתנהגויות שינה, הם מצאו כי המיתוסים הגרועים ביותר היו כי שכיבה במיטה עם עיניים עצומות טובה כמעט כמו שינה וכי במידה וסובלים מקשיי הירדמות הכי טוב להישאר במיטה ולנסות להירדם חזרה. במקום זאת, הם מסבירים כי הפעילות הקוגניטיבית של אדם בזמן שינה שונה באופן ברור מזו של אדם ער עם עיניים סגורות. כמו כן, אלו שלא מצליחים להירדם צריכים לצאת מהמיטה, להימנע מאור כחול ולשוב למיטה כאשר הם עייפים.

המומחים לשינה גם הפריכו את המיתוס כי עדיף חדר שינה מחומם מאשר מקורר, וההמלצה היא לטמפרטורה של כ-18-21 מעלות צלזיוס.

Sleep Health 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן