מחלת גרייבס מטופלת לרוב באמצעות תרופות, יוד רדיואקטיבי או באמצעות ניתוח. לא ברור כיום האם לטיפול הראשוני שמקבלים המטופלים יש השפעה על התוצאים ארוכי הטווח. מטרת מחקר זה היה להעריך את הקשר בין הטיפול הראשוני אשר מקבלים חולי גרייבס ובין תמותה ותחלואה קרדיווסקולרית.
המחקר הינו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי. אותרו מטופלים עם יתר תריסיות ואבחנה של מחלת גרייבס אשר ניתנה בין ינואר 1998 ודצמבר 2013. המטופלים אותרו דרך רשומות של בדיקת TSH receptor antibody (בדיקת TRAb) בדרום Wales אשר בבריטניה. מטופלים אשר בדיקתם היתה חיובית נבחרו להשתתף במחקר. נתונים קלינים עבור מטופלים אלה נלקחו מתוך מערכת SAIL (All-Wales Secure Anonymised Information Linkage). קבוצת ביקורת הותאמה לקבוצת חולי הגרייבס מבחינת גיל ומין, וביחס של 1:4. לא היו קריטריוני הסרה מהמחקר. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות על סמך הטיפול בתוך שנה שהם קיבלו מאבחנת מחלת גרייבס. קבוצה אחת קיבלה טיפול תרופתי אנטי-תאירודיאלי. בקבוצה השניה המטופלים קיבלו יוד רדיואקטיבי ונצפה שיפור ביתר תריסיות (radioiodine group A), ובקבוצה השלישית המטופלים קיבלו יוד רדיואקטיבי ולא נצפה שיפור ביתר תריסיות (radioiodine group B).
באנליזה נבדק הקשר בין סוג הטיפול אשר קיבלו המטופלים לבין תמותה מכל סיבה (תוצא ראשוני), ואירועים קרדיווסקולרים משמעותיים כגון אוטם בשריר הלב, אי ספיקת לב, שבץ איסכמי או מוות (תוצאים שניוניים), שנה לאחר האבחנה. כמו כן, נבדק הקשר בין תוצאים אלה לבין רמת ה TSH ו free thyroxine (בדיקת FT4).
תוצאות: מידע נאסף אודות 4189 מטופלים עם מחלת גרייבס (מתוכם 81.5% נשים), ו 16,756 ביקורות (מתוכם 81.5% נשים). 3587 מטופלים קיבלו טיפול אנטי תאירואידלי. 250 מטופלים היו בקבוצת טיפול ביוד רדיואקטיבי עם שיפור ביתר תריסיות – group A, ו 182 היו בקבוצת הטיפול ביוד רדיואקטיבי ללא שיפור ביתר תריסיות – group B.
הסיכון לתמותה מכל סיבה בקבוצת חולי גרייבס היתה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת – (HR 1.22, CI 1.05-1.42). בקרב חולי הגרייבס, התמותה היתה נמוכה יותר בקבוצת המטופלים אשר קיבלו יוד רדיואקטיבי עם שיפור ביתר התריסיות – group A, עם HR 1.55 (ו CI 0.29-0.85). לא כך היה עבור הקבוצה אשר קיבלה יוד רדיואקטיבי ללא שיפור במדדי יתר תריסיות – group B – עבורם HR 1.51 עם CI 0.96-2.37. ערכי TSH נמוכים באופן קבוע שנה לאחר האבחנה היו קשורים בתמותה גבוהה יותר, ללא קשר לסוג הטיפול (HR 1.55, CI 1.08-2.24). הודגם גם קשר לא לינארי בין רמת FT4 לאחר שנה מהאבחנה ובין תמותה מכל סיבה.
מסקנת החוקרים היתה כי ללא תלות בסוג הטיפול, טיפול ושליטה אפקטיבית ביתר תריסיות בקרב מטופלים עם מחלת גרייבס היו קשורים בירידה בתמותה לעומת מטופלים אשר מחלתם היתה פחות בשליטה. החוקרים סוברים כי שליטה טובה ביתר תריסיות צריכה להתבצע ישר עם האבחנה, והאופציה של טיפול ביוד רדיואקטיבי צריכה לעלות במטופלים אשר סביר כי טיפול תרופתי לא יעזור להם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!