אי-ספיקת לב לא-מפוצה אחראית ללמעלה ממיליון אשפוזים בכל שנה בארצות הברית. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ביקשו החוקרים לבחון אם התחלת טיפול ב- Sacubitril-Valsartan (אנטרסטו) בטוחה ויעילה בחולים שאושפזו מסיבה זו ומצאו כי הטיפול התרופתי היה בעל פרופיל בטיחות דומה והוביל לירידה גדולה יותר בריכוז NT-proBNP, בהשוואה לטיפול ב-Enalapril בלבד.
מדגם המחקר כלל חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר אושפזו בשל אי-ספיקת לב לא-מפוצה ב-129 מרכזים בארצות הברית. לאחר ייצוב המודינאמי, החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Sacubitril-Valsartan (מינון יעד של 97 מ”ג של Sacubitril ושל 103 מ”ג של Valsartan, פעמיים ביום) או Enalapril (מינון יעד של 10 מ”ג, פעמיים ביום). תוצא היעילות העיקרי היה השינוי הפרופורציונאלי לאורך הזמן בריכוז NT-proBNP מתחילת המחקר ולאורך 4 ו-8 שבועות. תוצאי הבטיחות כללו את שיעורי החמרת תפקוד כלייתי, היפרקלמיה, תת לחץ דם תסמיני ואנגיואדמה.
מדגם המחקר כלל 881 חולים, אשר חולקו באקראי ל- Sacubitril-Valsartan (440 חולים) או Enalapril (441 חולים). הירידה הממוצעת בריכוז NT-proBNP הייתה גדולה יותר משמעותית עם Sacubitril-Valsartan, בהשוואה ל-Enalapril; היחס בין הממוצע הגיאומטרי של הערכים לאחר 4 ו-8 שבועות, בהשוואה לערך בתחילת המחקר, עמד על 0.53 עם Sacubitril-Valsartan, בהשוואה ל-0.75 בקבוצת הטיפול ב-Enalapril (אחוז שינוי של 46.7%- לעומת 25.3%-; שיעור שינוי עם Sacubitril-Valsartan לעומת Enalapril של 0.71, p<0.001). הירידה הגדולה יותר בריכוז NT-proBNP עם Sacubitril-Valsartan, בהשוואה ל-Enalapril, זוהתה כבר לאחר שבוע אחד (שיעור שינוי של 0.76).
החוקרים מדווחים כי שיעורי החמרת תפקוד כלייתי, היפרקלמיה, תת לחץ דם תסמיני ואנגיואדמה לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר אושפזו בשל החמרת אי-ספיקת לב, התחלת Sacubitril-Valsartan נמצאה בטוחה ויעילה, בהשוואה לטיפול ב-Enalarpril.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!