מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי בקרב אימהות שהקפידו על אורח חיים בריא במהלך תקופת הילדות וההתבגרות של הצאצא, תועד סיכון נמוך יותר משמעותית להשמנה בילדים.
החוקרים אספו נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study II (NHS II) ו-GUTS (Growing Up Today Study). הם התמקדו ב-24,289 משתתפים במחקר GUTS, שהיו בגילאי 9-14 שנים בתחילת המחקר ולא סבלו מהשמנה, אשר נולדו ל-16,945 נשים במדגם NHS II.
התוצא העיקרי של המחקר היה השמנה בתקופת הילדות וגיל ההתבגרות, אשר הוגדרה לפי ערכי סף ספציפיים לגיל ומין.
במהלך מעקב בן חמש שנים, 1,282 צאצאים (5.3%) פיתחו השמנה. הסיכון להיארעות השמנה היה נמוך יותר בקרב צאצאים לאימהות שהקפידו על מדד מסת גוף בריא בטווח 18.5-24.9 (סיכון יחסי של 0.44), הקפידו על פעילות גופנית בהיקף של לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית/גבוהה (סיכון יחסי של 0.79), לא עישנו (סיכון יחסי של 0.69) וצרכו אלכוהול בכמות מתונה (סיכון יחסי של 0.88), בהשוואה ליתר הנשים במחקר.
דיאטה אימהית באיכות גבוהה (מדד Alternate Healthy Eating Index 2010 ב-40% העליונים) לא נקשרה בקשר מובהק עם הסיכון להשמנה בצאצא. כאשר החוקרים לקחו בחשבון את כל אורחות החיים הבריאים יחדיו, בצאצאים לאימהות שהקפידו על כל חמש אורחות החיים בסיכון נמוך תועד סיכון נמוך ב-75% להשמנה, בהשוואה לצאצאים לאימהות שלא הקפידו על אף אחד מאורחות החיים הבריאים. קשר זה היה דומה בכל קבוצות הגיל והמין ונותר בתתי-קבוצות של ילדים עם פרופילי סיכון שונים, שהוגדרו לפי גורמים דוגמת סיבוכי היריון, משקל לידה, גיל היריון ועליה במשקל בהיריון.
אורחות החיים של הילדים לא השפיעו משמעותית על הקשר בין אורח חיים אימהי ובין הסיכון להשמנה בצאצא, אך כאשר הן האימהות והן הצאצאים הקפידו על אורח חיים בריא, הסיכון להתפתחות השמנה בצאצא ירד עוד יותר (סיכון יחסי של 0.18).
ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית של הקפדה על התערבויות ברמת המשפחה וברמת ההורים להפחתת הסיכון להשמנה בילדות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!