השוואת שיעורי הישנות היצרות עורקי תרדמה לאחר השתלת תומכנים לעומת ניתוח (Lancet Neuro)

מנתונים חדשים ממחקר ICSS (International Carotid Stenting Study) עולה כי השתלת תומכנים בעורקי התרדמה מלווה בסיכון גבוה יותר להיצרות חוזרת בדרגה בינונית או חמורה בטווח הארוך, בהשוואה לניתוח CEA (Carotid Endarterectomy), אך הבדל זה לא תורגם לעליה ברורה בסיכון לאירוע מוחי עם השתלת תומכנים.

בעוד שהיצרות חוזרת לאחר רה-וסקולריזציה של עורקי התרדמה לוותה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, נראה כי הסיכון היה בולט יותר בחולים לאחר CEA.

מחקר ICSS הינו המחקר האקראי הגדול ביותר עד כה להשוואת הכנסת תומכנים אל מול התערבות ניתוחית לטיפול בהיצרות תסמיני של עורקי התרדמה. התוצאות הראשוניות העידו על סיכון מוקדם מוגבר לאירועים מוחיים בעקבות השתלת תומכנים, אך מעקב ארוך-טווח הצביע על שיעור דומה של אירועים מוחיים לאחר שתי הפרוצדורות, ללא הבדל בסיכון ארוך הטווח להיצרות חוזרת חמורה (70% ומעלה).

כעת מדווחים החוקרים על ניתוח משני שתוכנן מראש, בו התמקדו בסיכון ארוך הטווח להיצרות חוזרת בדרגה בינונית ומעלה (50% ומעלה) ואם זו לוותה בסיכון גבוה יותר לאירוע מוחי לאחר אחת הפרוצדורות.

בתקופה שבין מאי 2001 ועד אוקטובר 2008 החוקרים גייסו למחקר 1,713 חולים, אשר חולקו באקראי לטיפול: 855 חולים השלימו השתלת תומכנים ו-858 חולים השלימו ניתוח CEA, מתוכם 1,530 חולים היו במעקב עם אולטרה-סאונד (737 לאחר השתלת תומכנים ו-793 לאחר ניתוח CEA) לאחר חציון של 4.0 שנים.

היצרות חוזרת בדרגה מתונה ומעלה (50% ומעלה) תועדה ב-274 חולים לאחר השתלת תומכנים (סיכון מצטבר לאחר חמש שנים של 40.7%) ו-217 חולים לאחר ניתוח CEA (29.6% מהחולים, יחס סיכון לא-מתוקן של 1.43). בחולים עם היצרות בדרגה בינונית ומעלה (50% ומעלה) תועד סיכון גבוה יותר לאירוע מוחי באותו צד, בהשוואה לאלו ללא היצרות חוזרת בכלל אוכלוסיית המחקר (יחס סיכון של 3.18) ובקבוצת החולים לאחר CEA (יחס סיכון של 5.75), אך לא זוהתה עליה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים לאחר היצרות חוזרת בקבוצת הטיפול בתומכנים. לא תוארו הבדלים בסיכון להיצרות חוזרת חמורה (70% ומעלה) או אירוע מוחי בעקבות שני הטיפולים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי היצרות בדרגה בינונית ומעלה תועדה בשכיחות גבוהה יותר לאחר השתלת תומכנים, בהשוואה לניתוח CEA, לצד סיכון מוגבר לאירוע מוחי באותו צד בכלל מדגם המחקר.

Lancet Neurol. Published online May 31, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן