במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם מפרצת אבי עורקים בטני שכיחות גבוהה של דיסליפידמיה על-רקע גנטי וכי טיפול מכוון לאיזון שומנים בקבוצה זו בסיכון גבוה עשוי להביא לשיפור תוצאות בטווח הארוך.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין פולימורפיזם SNP (Single Nucleotide Polymorphism) בעל השפעה על פרופיל השומנים בדם ובין הסיכון למפרצת אבי עורקים בטני. החוקרים בנו ובחנו מדדי סיכון גנטיים, שכללו SNP הקשורים בפרופיל השומנים, להערכת הקשר עם מפרצת של אבי העורקים הבטני.
התוצאים העיקריים כללו את הקשר בין מדדי סיכון גנטיים של SNP הקשורים בפרופיל השומנים ובין הסיכון למפרצת אבי העורקים הבטני, כמו גם את הקשר בין פולימורפיזם ביעדי תרופות לאיזון רמות השומנים בדם (HMGCR, CETP ו-PCSK9) ובין הסיכון למפרצת אבי עורקים בטני.
ניתוח הנתונים כלל עד 4,914 מקרים ו-48,002 ביקורות. עליה גנטית של סטיית תקן אחת ב-LDL לוותה בעליה בסיכון למפרצת אבי עורקים בטני (יחס סיכויים של 1.66). באשר ל-HDL, עליה של סטיית תקן אחת לוותה בירידה בסיכון למפרצת אבי עורקים בטני (יחס סיכויים של 0.67), בעוד שעליה של סטיית תקן אחת ברמות טריגליצרידים לווה בעליה בסיכון למפרצת אבי עורקים בטני (יחס סיכויים של 1.69). קשרים אלו נותרו ברובם ללא שינוי כאשר החוקרים השלימו ניתוח רב-משתני.
מהנתונים עלה קשר בין האלל להפחתת רמות LDL, rs12916 ב-HMGCR, ובין הסיכון למפרצת אבי העורקי הבטני (יחס סיכויים של 0.93). האלל המעלה רמות HDL, rs3764261 ב-CETP, לווה בסיכון נמוך יותר למפרצת אבי עורקים בטני (יחס סיכויים של 0.89). לסיום, האלל להורדת רמות LDL, rs11206510 ב-PCSK9, נקשר בקשר חלש עם סיכון מופחת למפרצת אבי עורקים בטני (יחס סיכויים של 0.94), אך וריאנט שני ובלתי-תלוי להפחתת רמות LDL ב-PCSK9 (rs2479409) לא נקשר עם הסיכון למפרצת אבי העורקים הבטני.
החוקרים כותבים כי הערכת הוריאנטים הגנטיים הפרטניים עשויה לסייע בקביעת גישת הטיפול היעילה למניעה וטיפול במפרצת אבי העורקים הבטני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!