מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת European Heart Journal, עולה כי רמות אשלגן בטווח הנמוך והגבוה של הטווח התקין של ריכוז אשלגן בדם (3.5-3.1 מ”מול/ליטר ו-4.8-5.0 מ”מול/ליטר, בהתאמה) מלוות בעליה משמעותית בסיכון קצר-טווח לתמותה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית. בדומה, רמות אשלגן מתחת ל-3.5 מ”מול/ליטר ומעל 5.0 מ”מול/ליטר נקשרו גם כן עם תמותה מוגברת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות הניתנות לטיפול בחולי אי-ספיקת לב כרונית מלוות בסיכון מוגבר להפרעה במשק האשלגן. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין רמות שונות של אשלגן בדם ובין תמותה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר Danish National Registries וזיהו 19,549 חולים עם אי-ספיקת לב כרונית, עם מדידה זמינה של ריכוז אשלגן בדם בתוך לפחות 90 ימים לאחר התחלת טיפול תרופתי במשתני לולאה ומעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) או ARB (Angiotensin Receptor Blockers). הם בחנו את שיעורי התמותה על-פי שמונה רמות אשלגן מוגדרות: 2.8-3.4 מ”מול/ליטר, 3.5-3.8 מ”מול/ליטר, 3.9-4.1 מ”מול/ליטר, 4.2-4.4 מ”מול/ליטר, 4.5-4.7 מ”מול/ליטר, 4.8-5.0 מ”מול/ליטר, 5.1-5.5 מ”מול/ליטר ו-5.6-7.4 מ”מול/ליטר. המעקב ארך 90 ימים לאחר מדידת ריכוז אשלגן בדם.
מהתוצאות עולה כי לאחר 90 ימים, שיעורי התמותה בשמונה הקבוצות עמדו על 14.4%, 8%, 6.3%, 5%, 5.8%, 7.9%, 10.3% ו-21.1%, בהתאמה. מניתוח רב משתני עלה כי בחולים עם רמות אשלגן בטווח 2.8-3.4 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 3.16), 3.5-3.8 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 1.62), 3.9-4.1 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 1.29), 4.8-5.0 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 1.34), 5.1-5.5 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 1.60) ו-5.6-7.4 מ”מול/ליטר (יחס סיכון של 3.31) תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה בחולים עם רמות אשלגן בטווח התחתון או העליון של הנורמה.
European Heart Journal
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!