במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, שטופלו במינון קטן מ-50% מהמינון המומלץ של מעכבי ACE/ARB וחסמי ביתא, תועד סיכון מוגבר לתמותה ו/או אשפוז עקב אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים שטופלו במינון המלא או גבוה ממנו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות הנחיות ברורות בנושא, מרבית החולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל אינם מקבלים את המינונים המומלצים של התרופות המופיעות בהנחיות לטיפול. כעת הם ביקשו לבחון את המאפיינים והתוצאות הקליניות של חולים אלו שלא קיבלו את המינונים המומלצים של מעכבי ACE/ARB ו/או חסמי ביתא.
מחקר BIOSTAT-CHF נועד לבחון העלאת מינוני מעכבי ACE/ARB ו/או חסמי ביתא בקרב 2,516 חולי אי-ספיקת לב מ-69 מרכזים ב-11 מדינות אירופאיות, שנבחרו במידה ולא טופלו באופן אופטימאלי למרות שהומלץ על התחלת או העלאת מינון טיפול.
חולים שהלכו לעולמם במהלך תקופת העלאת המינון (151 חולים) וחולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של מעל 40% (242 חולים) הוצאו מהמחקר. חציון משך המעקב עמד על 21 חודשים. החוקרים בחנו 2,100 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (76% גברים, גיל ממוצע של 68 שנים), מהם 22% קיבלו את המינון המומלץ של מעכבי ACE/ARB ו-12% קיבלו את המינון המומלץ של חסמי ביתא.
החוקרים מדווחים כי הממצאים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין מדינות אירופאיות. טיפול במינון נמוך מ-50% מהמינון המומלץ של מעכבי ACE/ARB וחסמי ביתא לווה בסיכון מוגבר לתמותה ו/או אשפוז עקב אי-ספיקת לב. בחולים שקיבלו מינון שנע בין 50-99% מהמינון המומלץ במעכבי ACE/ARB ו/או חסמי ביתא תועד סיכון דומה לתמותה ו/או אשפוז בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו שטופלו במינון של 100% ומעלה מהמינון המומלץ.
בחולים שלא הגיעו למינון המומלץ בשל תסמינים משנית לטיפול התרופתי, תופעות לוואי והפרעה בתפקוד איבר שאינו הלב, תועד שיעורי התמותה הגבוהים ביותר (יחס סיכון של 1.72 עם מעכבי ACE/ARB ויחס סיכון של 1.70 עם חסמי ביתא).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!