מניתוח נתוני מחקר PARADIGM-HF עולה כי טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים במשלב Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו), במקום Enalapril הוביל להיפרקלמיה פחות חמורה בחולי אי-ספיקת לב כרונית.
מטרת החוקרים הייתה לבחון אם הסיכון להיפרקלמיה על-רקע טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד קטן יותר עם משלב Sacubitril/Valsartan בהשוואה ל-Enalapril. הם התבססו על נתוני מחקר PARADIGM-HF (Prospective Comparison of ARNI With an ACE-Inhibitor to Determine Impact on Global Mortality and Morbidity in Heart Failure) בו חולקו באקראי 8,399 חולים עם אי-ספיקת לב כרונית ומקטע פליטה של חדר שמאל של 40% או פחות, לטיפול ב-Enalapril במינון 10 מ”ג, פעמיים ביום, או Sacubitril/Valsartan במינון 97/103 מ”ג פעמיים ביום, בנוסף לטיפול תרופתי בהתאם להנחיות.
ריכוז אשלגן נמדד בכל ביקור מחקר והחוקרים עקבו אחר ההיארעות של היפרקלמיה (ריכוז אשלגן של מעל 5.5 מא”ק/ליטר) והיפרקלמיה חמורה (ריכוז אשלגן מעל 6.0 מא”ק/ליטר) בחולים שטופלו או לא-טופלו באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה ל-3,728 חולים שלא נטלו תרופות אלו בתחילת המחקר, 4,671 החולים שנטלו אנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים נטו להיות צעירים יותר, עם מקטע פליטה נמוך יותר, לחץ דם סיסטולי נמוך יותר ותסמיני אי-ספיקת לב מתקדמים יותר. בקרב אלו שנטלו אנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים בתחילת המחקר, שיעורי היפרקלמיה היו דומים בין קבוצות הטיפול, אך היפרקלמיה חמורה הייתה נפוצה יותר בחולים שחולקו באקראי ל-Enalapril, בהשוואה ל- Sacubitril/Valsartan (3.1 לעומת 2.2 ל-100 שנות-מטופל, יחס סיכון של 1.37).
בניתוח שכלל חולים שהחלו לאחרונה טיפול בתרופות אלו במהלך מחקר PARADIGM-HF, היפרקלמיה חמורה נותרה נפוצה יותר באלו שחולקו באקראי ל-Enalapril, בהשוואה לאלו שחולקו באקראי ל- Sacubitril/Valsartan (3.3 לעומת 2.3 ל-100 שנות-מטופל, יחס סיכון של 1.43).
בקרב חולים שטופלו באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים עם אי-ספיקת לב תסמינית, היפרקלמיה חמורה הייתה נפוצה יותר במהלך טיפול ב-Enalapril בהשוואה ל- Sacubitril/Valsartan.
JAMA Cardiol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!