במאמר המתפרסם היום באתר “הארץ” מתארת הדיאטנית הקלינית יוליה גינזבורג מחקר שהתקיים לאחרונה בשיתוף המרכז הרפואי שיקומי “בית בלב”, אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ומחלקת תזונה של מכבי שירותי בריאות, נעשה מעקב אחר 86 מבוגרים (מעל גיל 65 ) שבמהלך האישפוז האחרון שלהם נזקקו להתערבות דיאטנית.
המחקר ניסה לבדוק כיצד יושמו ההמלצות שניתנו במכתבי השחרור (לאחר 36 יום בממוצע במחלקה שיקומית ב”בית ולב”) במסגרת הקהילה, ובעיקר את ההמלצות להמשך צריכה של תוספי תזונה המכיל השלמת קלוריות, חלבונים, ויטמינים ומינרליים. (מסוג אנשור וכד’) .
גינזבורג מדווחת כי רק 36% מהנבדקים נענו ברמות שונות להמלצה זאת. הסתבר שרק 21% מהרופאים בקהילה נתנו מרשמי המשך. בנוסף, מעדכנת גינזבורג, 68% מתוך אלה שקיבלו מרשם להמשך טיפול במזון ייעודי אכן רכשו אותו, לעומת 28% שרכשו אותו ללא מרשם. לאחר שנה נמצא כי כמחצית מהנבדקים אושפזו שוב ו-15% מהנבדקים מתו כאשר כל אלה שמתו סבלו מרמת חלבונים ירודה בדם.
גינזבורג מעריכה שהסיבה לכך שרופאים בקהילה ממעטים להעניק את מרשמי ההמשך בשל מכתבי שחרור ארוכים ומסורבלים (הכוללים המלצות והסברים מצד רופאים, אחיות, דיאטנים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ועוד), וזאת בזמן הקצר שיש להם לכל מטופל. בנוסף ייתכן שקיימת בעיית מודעות לבעיית תת התזונה בגיל המבוגר בקרב רופאי קהילה.
על מנת לדאוג לרצף טיפולי בין האשפוז לקהילה ולהפחית אשפוזים חוזרים ותמותה, גינזבורג ממליצה להעלות את מודעות הרופאים בקהילה לנושא תת-התזונה בקרב מבוגרים, ובמיוחד לאחר אשפוז. בנוסף, היא קוראת לבצע שינוי במבנה מכתבי השחרור מאשפוז, כך שההמלצות יהיו ברורות ופשוטות יותר. היא מוסיפה גם שבמועד השחרור חשוב לשתף את המטופל ובני משפחתו בבעיית התת תזונה בכדי שיהיו צד פעיל ומעורב בהמשך הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!