בחלק מהתינוקות שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית, ייתכן קשר בין פגיעה בתפקוד הלבבי ובין רמות גבוהות של הורמונים בדם האם בעת ההפריה ובמהלך ההיריון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism ובכנס מטעם ה-American Society for Reproductive Medicine.
תסמונת גירוי-יתר שחלתי (OHSS או Ovarian Hyperstimulation Syndrome), הינה תגובת-יתר נדירה ומסכנת-חיים לגירוי שחלתי סטנדרטי במהלך טיפולי הפריה חוץ-גופית, העשויה להוביל לרמות אסטרוגן מעל הרמות הפיזיולוגיות ברחם.
במסגרת המחקר הנוכחי השוו החוקרים את התפקוד הלבבי, באמצעות בדיקת אקו-לב דופלר, ב-42 ילדים שנולדו לאחר טיפול הפריה חוץ-גופית, שנולדו לאימהות עם תסמונת OHSS, 34 ילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית לאימהות ללא תסמונת גירוי-יתר שחלתי ו-48 ילדים לאחר הריון ספונטאני.
כל הילדים היו בגילאי 3-7 שנים בעת ההערכה והילדים לאימהות עם היסטוריה של מחלות לב לא נכללו בניתוח הנתונים.
בבדיקת אקו-לב דופלר, לאחר תקנון למשקל הלידה וגיל ההיריון, בילדים שנחשפו לגירוי-יתר שחלתי ברחם תועד יחס גל E/A מיטראלי נמוך משמעותית (1.63) בהשוואה לילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית ולא נחשפו לרמות אסטרוגן גבוהות (1.75, p=0.054) ואלו שנולדו לאחר הריון ספונטאני (1.79, P<0.01).
בילדים שנחשפו לרמות אסטרוגן גבוהות הקוטר הסיסטולי והדיאסטולי של עורקי התרדמה המשותפים היה קטן יותר, בהשוואה לילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית ולא נחשפו לרמות אסטרוגן גבוהות (P=0.02) וילדים לאחר הריון ספונטאני (p<0.01).
בילדים שנחשפו לרמות אסטרוגן גבוהות במהלך ההיריון תועד ליקוי משמעותי יותר בהרחבה משנית לזרימה (5.13%) בהשוואה לילדים שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית ולא נחשפו לרמות אסטרוגן גבוהות (7.63%, p=0.01) וילדים לאחר הריון ספונטאני (9.82%, p<0.01).
במחקר נפרד נאסף דם טבורי משבע נשים עם תסמונת גירוי-יתר שחלתי ושבע נשים עם הריונות ספונטאניים. מניתוח פרוטאומי עלה כי הביטוי של חלבונים רבים היה שונה בין שתי הקבוצות. החוקרים מצאו כי בקבוצת המקרים תועד דפוס ביטוי גנטי ייחודי, בהשוואה לקבוצת הביקורת, עדות להשפעה המשמעותית של תסמונת גירוי-יתר שחלתי על ביטוי חלבונים.
הבשורות הטובות הן כי כיום מרבית יחידות טיפולי הפריה חוץ-גופית מיומנות מאוד בהקפדה על שיעורים נמוכים של תסמונת OHSS, לאור הטיפולים הרבים הזמינים למניעת סיבוך זה.
מתוך כנס ה-American Society for Reproductive Medicine
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!