מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, עולה כי צריכה רבה של נתרן בתזונה בחולים עם סוכרת מסוג 2, מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים במהלך שמונה שנים. הקשר בין צריכת נתרן ובין התוצאות הקליניות היה בולט במיוחד בחולים עם האיזון הירוד ביותר של סוכרת, כפי שנקבע לפי רמות HbA1c.
לאור ממצאים אלו ומחקר קודם, החוקרים משערים כי קיימת השפעה סינרגיסטית בין רמות HbA1c ובין צריכת נתרן בתזונה להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,588 משתתפים שהשיבו לשאלוני תזונה, כחלק ממחקר Japan Diabetes Complications Study, עם צריכת נתרן ממוצעת שנעה בין 2.8 גרם ליום ועד 5.9 גרם ליום (חלוקה לפי רבעונים). המעקב ארך בממוצע שמונה שנים.
כאשר הרבעונים הקבילו לעליה בצריכת נתרן יומית, יחס הסיכון המתוקן לאירועים קרדיווסקולאריים עמד על 1.73, 1.58 ו-2.17 ברבעונים 2, 3 ו-4, בהתאמה, בהשוואה לרבעון הראשון. החוקרים לקחו בחשבון משתנים רבים, כולל נתונים דמוגרפיים, מדד מסת הגוף, רמת HbA1c, משך סוכרת, רמת LDL ו-HDL, כולסטרול, טריגליצרידים, טיפול באינסולין ותרופות להפחתת רמות שומנים בדם, הרגלי עישון, אלכוהול וצריכת נתרן, צריכה קלורית, רמת פעילות גופנית, לחץ דם סיסטולי ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם.
יחס הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בקרב מטופלים ברבעון הרביעי של צריכת נתרן, בהשוואה לרבעון הראשון, עמד על 16.14 בקרב 332 משתתפים עם ריכוז HbA1c של לפחות 9%. יחס זה היה גבוה יותר בהשוואה ליחס סיכון של 1.58 באלו עם ערכי HbA1c נמוכים מ-9%. ערך סף של HbA1c של 8.5% לא השפיע משמעותית על התוצאות.
כמו כן, בחולים עם ערכי HBA1c של 9% ומעלה, יחסי הסיכון המתוקנים לאירועים קרדיווסקולאריים עמדו על 3.52, 3.75 ו-9.91, בהתאמה, ברבעונים 2-4 של צריכת נתרן, בהשוואה לרבעון הראשון. לא תוארה השפעה משמעותית דומה בחולים עם ערכי HbA1c נמוכים יותר.
צריכת נתרן בתזונה לא נקשרה עם הסיכון לנפרופתיה או רטינופתיה סוכרתית. עם זאת, החוקרים משערים כי למרות שההנחיות להגבלת מלח מבוססות על אוכלוסיה לא-סוכרתית, הגבלת מלח בתזונה צפויה לסייע במניעת סיבוכי סוכרת בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!