טיפול ב-Ranibizumab (לוסנטיס) מלווה בשיפור משמעותי בחדות הראיה בחולים עם בצקת מקולארית משנית ל-BRVO (Branch Retinal Vein Occlusion), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-World Ophthalmology Congress. השיפור תועד בין אם החולים עברו טיפולי לייזר ובין אם לאו. השינוי בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר מתחילת המחקר ועד לאחר שישה חודשים היה דומה בחולים שטופלו ב-Ranibizumab עם טיפולי לייזר ובאלו שטופלו ב-Ranibizumab בלבד.
המחקר הרב-מרכזי, בתווית-פתוחה, כלל 455 חולים עם אובדן ראיה עקב בצקת מקולארית משנית ל-BRVO. לאחר 14 ימי בדיקות סקירה, 183 חולים חולקו לטיפול ב- Ranibizumabבמינון 0.5 מ”ג, 180 חולקו לטיפול ב- Ranibizumab בשילוב עם טיפולי לייזר ו-92 חולקו לטיפולי לייזר בלבד.
חולים שטופלו ב- Ranibizumab קיבלו כל חודש זריקות לתוך הזגוגית בעין שנבחנה, עד להתייצבות חדות הראיה במשך שלושה חודשים עוקבים. לאחר מכן, זריקות Ranibizumab ניתנו לפי הצורך, על-בסיס בדיקות חדות הראיה.
חולים שחולקו לטיפולי לייזר, קיבלו את הטיפול עם הופעת ההתוויה לטיפול, עם חזרה על הטיפול במרווח מינימאלי של ארבעה חודשים. טיפולי לייזר לא ניתנו במידה ולא הייתה עדות לבצקת מקולארית או במידה וחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר כללה לפחות 79 אותיות.
חולים שטופלו בלייזר בלבד יכלו לחצות לטיפול ב- Ranibizumab לאחר שישה חודשים.
כרבע מהחולים בכל קבוצה אובחנו עם BRVO על-רקע איסכמי. משך החסימה הממוצע עמד על 10.3 חודשים בקבוצת הטיפול המונותרפי ב- Ranibizumab, 9.3 חודשים בקבוצת טיפול משולב ו-10.5 חודשים בקבוצת טיפולי לייזר בלבד.
למרות שמרבית המאפיינים הבסיסיים היו מאוזנים היטב, בחולים שטופלו ב- Ranibizumab בלבד חדות הראיה הבסיסית הייתה טובה יותר, כאשר ב-60% חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר כללה לפחות 60 אותיות, בהשוואה לכ-47% מהחולים בשתי הקבוצות האחרות.
לאחר שישה חודשים, טיפול מונותרפי ב- Ranibizumabלווה בעליה ממוצעת של 14.8 אותיות בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר, והטיפול המשולב לווה בעליה ממוצעת של 14.1 אותיות. מנגד, טיפול בלייזר לווה בעליה ממוצעת של 6.0 אותיות, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p<0.0001).
תופעות לוואי עיניות שהובילו להפסקת טיפול המחקר תוארו בשלושה חולים אחד בקבוצת טיפול מונותרפי ב- Ranibizumab ושניים בקבוצת טיפול משולב. חולה אחד שטופלו ב- Ranibizumab בלבד הלך לעולמו עקב כשל נשימתי, אך נקבע כי המוות אינו קשור למחקר.
בחולים עם BRVO על-רקע איסכמיה התוצאות היו טובות יותר בכל הקבוצות, בהשוואה לחולים ללא איסכמיה, ממצא לו לחוקרים אין הסבר אפשרי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Ranibizumab הינו טיפול אפשרי במקרים של BRVO, וכין אין כל חשש בנוגע לבטיחות הטיפול.
מתוך כנס ה-World Ophthalmology Congress
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!