להכנסת תומכנים לעורק הכליה בחולים עם היצרות של עורק הכליה אין כל יתרון בהשוואה לטיפול התרופתי הטוב ביותר להפחתת אירועים קליניים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר CORAL (Cardiovascular Outcomes in Renal Atherosclerotic Lesions).
תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרים אקראיים אחרים, שבחנו את ההשפעות על לחץ הדם או התפקוד הכלייתי.
מהמחקר הנוכחי עולה באופן חד-משמעי כי בחולים עם יתר לחץ דם ומחלה של עורקי הכליה, טיפול תרופתי דומה ביעילותו לטיפול פולשני. עם זאת, מהמחקר לא ניתן להסיק מסקנות אודות חולים שלא לקחו חלק במחקר או חולים בהם כשל הטיפול התרופתי. בשורה התחתונה, ממצאי מחקר זה צפויים להביא לשינוי בגישת הטיפול בחולים אלו.
מחקר CORAL יצא לדרך בשנת 2005 וכלל בסופו של דבר 947 חולים עם טרשת של עורקי הכליה (היצרות של 60% ומעלה), עם יתר לחץ דם סיסטולי, שנטלו שתי תרופות לפחות להורדת לחץ דם, או סבלו ממחלת כליות כרונית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול תרופתי בלבד או לטיפול תרופתי עם הכנסת תומכנים לעורק הכליה. החוקרים עקבו מקרוב אחר מקרים של מעבר לקבוצה המקבילה.
לאחר חציון מעקב של 43 חודשים, שיעורי תוצא הסיום המשולב (תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות או כלייתיות, אוטם לבבי, אירוע מוחי, אשפוז בשל אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות מתקדמת, או צורך בטיפול כלייתי חליפי) לא היה שונה בין הקבוצות. בשתי הקבוצות, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-35% מהחולים.
כמו כן, לא זוהו הבדלים בשיעורי המרכיבים הפרטניים של תוצא הסיום או בשיעורי התמותה מכל-סיבה.
הבדל צנוע מאוד בלחץ הדם הסיסטולי זוהה בין הקבוצות (2.3- מ”מ כספית בקבוצת הטיפול בתומכנים), אך הבדל זה לא תורגם להבדלים בעלי משמעות קלינית. החוקרים מציינים כי 11 חולים סבלו מדיסקציה של העורק בקבוצת הטיפול בתומכנים.
לאור ממצאים אלו, החוקרים סיכמו כי אין ספק כי טיפול תרופתי ללא הכנסת תומכנים הינה גישת הטיפול המועדפת במרבית החולים עם היצרות של עורק הכליה על-רקע טרשת עורקים.
N Engl J Med 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!