בכנס השנתי מטעם ה-Heart Failure Society of America טענו מומחים כי הגיעה העת להרחיב את היריעה על נושא הטיפול במחלות לב, מעבר להתמקדות באי-ספיקת לב. לדבריהם, התמקדות באי-ספיקת לב משפיעה על חלק קטן מהחולים שבסופו של דבר ילכו לעולמם בשל מחלות לב וכלי דם.
החוקרים מסבירים כי מהנתונים עולה כי רק 7% ממקרי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם נובע מאי-ספיקת לב. לחץ דם גבוה אחראי לשיעורי תמותה דומים, פחות או יותר. אירועים מוחיים אחראיים ל-16.5% ומחלת לב כלילית אחראית לכ-50% ממקרי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
המומחים כיוונו את המסר שלהם למספר מרכזים לטיפול ומניעה מחלות לב וכלי דם, בפרט בכל הנוגע לתלות הרבה שלהם באיזון גורמי סיכון לשיפור התוצאות. לדבריהם, בדיקות סקירה מסורתיות עם יעד של מניעת מחלות מתמקדים לדוגמא, בלחץ הדם, ערכי LDL, ערכי הסוכר בדם, השמנה, היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם וסמנים אחרים בעלי קשר סטטיסטי למחלות לב, אך אינם מהווים מדד טוב או מדויק לפנוטיפים של מחלות לב וכלי דם.
המומחים סיווגו את המקורות למחלות לב וכלי דם לחמישה פנוטיפים כאלה, הניתנים לזיהוי בשלב מוקדם במהלך המחלה ואינם בהכרח מאובחנים לפי גורמי הסיכון. המטופלים עשויים לבטא בעיקר פנוטיפ מסוים, שלאחר מכן עשוי ליצור את הבסיס להתערבויות המותאמות לפרופיל הספציפי שלהם. ההתערבויות המתאימות בעיקר שינוי אורחות חיים אגרסיבי וטיפול תרופתי דומים לאלו המונחים ע”י סמנים נלווים דוגמת יתר לחץ דם או שומנים בדם.
לדבריהם, כך נהוג במרכז הרפואי בו הם עובדים בכל מטופל העובר הערכה למחלות לב וכלי דם. הם עורכים סדרה של בדיקות לא-פולשניות, שנועדו לזהות את הביטוי של אחד מחמשת הפנוטיפים הללו, המוגדרים כהפרעה לתפקוד האנדותל, הפרעות מבניות ותפקודיות בעורקים קטנים ובעורקים מוליכים גדולים, נגעים טרשתיים והפרעה בתפקוד החדר ורימודלינג מבני.
החוקרים מסבירים כי הם מתמקדים בתהליכי המחלה האמיתיים. לא מדובר בלחץ הדם המוביל לתמותת החולים; העורקים והלב הם אלו שאחראיים לכך. לכן, התמקדות באיברי המטרה היא הגיונית במצבים אלו.
לדוגמא, במידה וחולה סובל מהפרעה בתפקוד כלי דם קטנים, תמיד נתחיל בטיפול במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין. במידה ומדובר במחלה של עורקים גדולים, נפחית את לחץ הדם באופן אגרסיבי ככל הניתן, ולרוב נוסיף גם טיפול בסטטינים. במידה ומדובר בנגע טרשתי, תמיד נשלב סטטינים בטיפול התרופתי. מכאן עולה כי הטיפול ניתן באופן מותאם אישית לכל חולה.
חשוב מכך, החולים אינם מקבלים את הטיפול התרופתי בהתאם להתוויות המסורתיות. לדוגמא, מעכבי ACE עשויים לשמש בין אם לחץ הדם גבוה ובין אם לאו, ובמרבית החולים המטופלים בסטטינים ערכי ה-LDL אינם גבוהים. הטיפול מכוון למחלה ולא לגורם הסיכון למחלה.
מתוך הכנס המדעי מטעם ה- Heart Failure Society of America
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!