בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ספטמבר של כתב העת Journal of the American College of Cardiology: Cardiovascular Imaging ממליצים חוקרים לכלול אי-ספיקת לב בתוצאות של תוכניות להערכת סיכון לבבי הכוללות בדיקות סקירה להערכת קלציום בעורקים הכליליים.
החוקרים בחנו את ההיארעות של אי-ספיקת לב ומחלה כלילית ב-1897 חולים, בגיל ממוצע של 69.9 שנים במחקר Rotterdam. במסגרת המחקר נבחנו מדדי CAC (Coronary Artery Calcium) באמצעות בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת. חציון זמן המעקב במחקר היה 6.8 שנים, במהלכם תועדו 78 מקרים של אי-ספיקת לב ו-76 מקרים של מחלה כלילית לא-פטאלית.
לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, במשתתפים עם מדד CAC של למעלה מ-400 תועד סיכון גבוה פי 4.1 לאבחנה של אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים עם מדד CAC בסיסיים נמוכים מ-10 (p=0.001). לאחר שהחוקרים לא כללו נתונים אודות חולים עם מחלה כלילית לא-פטאלית , מדד CAC גבוה מ-400 לווה בעליה של פי 2.9 בסיכויים לאי-ספיקת לב, בהשוואה למדדים נמוכים מ-10 (p=0.046). הוספת CAC לגורמי סיכון סטנדרטיים למחלות לב וכלי דם חל שיפור משמעותי בסיווג הסיכון של החולים. אחד היתרונות הבולטים של המחקר נובע מכך שגם החולים וגם הרופאים לא היו מודעים למדדי CAC.
החוקרים מדווחים כי אי-ספיקת לב היוותה 40% מכלל האירועים הלבביים הראשונים שתועדו במחקר, ממצאים העולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר פרמינגהם. ממצאים אלו מחזקים את הטענה כי אי-ספיקת לב הינה תוצא נוסף במחקרים להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי בקשישים, בנוסף למחלה כלילית. ההשפעה של הוספת CAC לגורמי הסיכון המסורתיים עדיין לא הוכחה כמשתלמת מבחינת עלות-תועלת במחקרים אקראיים גדולים. לכן, לאור ממצאי המחקר, הם קוראים לשקול הוספת אי-ספיקת לב כתוצא נוסף בהערכת הסיכון הלבבי העתידי.
JACC Cardiovasc Imaging 2012; 5:874880
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!