מה בין קלציום בעורקים הכליליים ובין אי-ספיקת לב? (JACC Cardiovasc Imaging)

בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ספטמבר של כתב העת Journal of the American College of Cardiology: Cardiovascular Imaging ממליצים חוקרים לכלול אי-ספיקת לב בתוצאות של תוכניות להערכת סיכון לבבי הכוללות בדיקות סקירה להערכת קלציום בעורקים הכליליים.

החוקרים בחנו את ההיארעות של אי-ספיקת לב ומחלה כלילית ב-1897 חולים, בגיל ממוצע של 69.9 שנים במחקר Rotterdam. במסגרת המחקר נבחנו מדדי CAC (Coronary Artery Calcium) באמצעות בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת. חציון זמן המעקב במחקר היה 6.8 שנים, במהלכם תועדו 78 מקרים של אי-ספיקת לב ו-76 מקרים של מחלה כלילית לא-פטאלית.

לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, במשתתפים עם מדד CAC של למעלה מ-400 תועד סיכון גבוה פי 4.1 לאבחנה של אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים עם מדד CAC בסיסיים נמוכים מ-10 (p=0.001). לאחר שהחוקרים לא כללו נתונים אודות חולים עם מחלה כלילית לא-פטאלית , מדד CAC גבוה מ-400 לווה בעליה של פי 2.9 בסיכויים לאי-ספיקת לב, בהשוואה למדדים נמוכים מ-10 (p=0.046). הוספת CAC לגורמי סיכון סטנדרטיים למחלות לב וכלי דם חל שיפור משמעותי בסיווג הסיכון של החולים. אחד היתרונות הבולטים של המחקר נובע מכך שגם החולים וגם הרופאים לא היו מודעים למדדי CAC.

החוקרים מדווחים כי אי-ספיקת לב היוותה 40% מכלל האירועים הלבביים הראשונים שתועדו במחקר, ממצאים העולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר פרמינגהם. ממצאים אלו מחזקים את הטענה כי אי-ספיקת לב הינה תוצא נוסף במחקרים להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי בקשישים, בנוסף למחלה כלילית. ההשפעה של הוספת CAC לגורמי הסיכון המסורתיים עדיין לא הוכחה כמשתלמת מבחינת עלות-תועלת במחקרים אקראיים גדולים. לכן, לאור ממצאי המחקר, הם קוראים לשקול הוספת אי-ספיקת לב כתוצא נוסף בהערכת הסיכון הלבבי העתידי.

JACC Cardiovasc Imaging 2012; 5:874880

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן