הבדלים בערך האבחנתי של CCTA בחולים תסמיניים וא-תסמיניים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Cardiovascular Computed Tomography)

ממחקר גדול בתנאי “העולם האמיתי” עולה כי בחולים א-תסמיניים העוברים בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography) פרופיל גורמי סיכון גרוע יותר ונטל מחלה כלילית גבוה יותר מזה שבחולים תסמיניים.

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Cardiovascular Computed Tomography הציגו החוקרים תוצאות מחקר שכלל כ-21,000 חולים ממאגר ACIC (Advanced Cardiovascular Imaging Consortium) שנועד להשוות את הדיוק האבחנתי הכולל של CCTA בחולים א-תסמיניים וחולים תסמיניים.

כיום, הקריטריונים לשימוש הולם בבדיקת CT של הלב רואים בבדיקת CCTA בחולים א-תסמיניים כבדיקה שאינה הולמת בחולים בסיכון נמוך או בינוני למחלה כלילית, ואין ודאות באשר לטיב הבדיקה בחולים בסיכון גבוה. למרות זאת, חולים א-תסמיניים רבים במאגר הנוכחי עברו את הבדיקה, בין אם כבדיקת סקר (1275 חולים) או לאחר מבחן מאמץ (1264 חולים).

מהמחקר עולה כי בהשוואה לחולים תסמיניים, בחולים א-תסמיניים נרשמה שכיחות נמוכה יותר של עורקים כליליים תקינים בבדיקת CCTA (38% לעומת 51.2%) ושכיחות גבוהה יותר של היצרות של מעל 50% מהקוטר (21% לעומת 16.3%) והיצרות של מתחת ל-50% (51% לעומת 40.2%, p<0.001).

היצרות של מעל 50% זוהתה בבדיקת CCTA של 23% מהנבדקים הא-תסמיניים עם מבחן מאמץ קודם, רק ב-19% מהנבדקים הא-תסמיניים ללא מבחן מאמץ קודם וב-16.3% מהנבדקים התסמינים.

גורמים שניבאו היצרות של מעל 50% בבדיקת CCTA היו פחות או יותר זהים בשתי הקבוצות. בשתי הקבוצות, בגברים נרשם סיכוי גבוה כמעט פי 2.7 להיצרות של מעל 50%, בהשוואה למדגם כולו. גורמי סיכון אחרים שניבאו היצרות של מעל 50% בשתי הקבוצות כללו סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.

החוקרים בחנו גם את התוצאות לאחר שלושה חודשים, במטרה לקבוע אם בדיקות CCTA בחולים אלו הובילו לניצול משאבים משמעותי יותר. מהמחקר עלה כי החולים שהיו תסמיניים בתחילת המחקר שבו לבית החולים לעיתים קרובות יותר, אך החולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לעברו אנגיוגרפיה או רה-וסקולריזציה היו אלו עם המחלה הכלילית החמורה ביותר. מהמחקר עולה עוד כי סך החשיפה של החולים לקרינה היה הגבוה ביותר בחולים שעברו בדיקת מאמץ גרעינית לפני בדיקת CT, גבוה בהרבה מהחשיפה של אלו שעברו רק בדיקת CT.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לזהות את אוכלוסיית החולים בהם לבדיקת CCTA דיוק אבחנתי משמעותי יותר מניקוד סידן בלבד.

Society of Cardiovascular Computed Tomography 2012 Annual Scientific Meeting; July 20, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן