ממחקר חדש שפורסם במהדורת יולי של JACC: Cardiovascular Interventions עולה כי בחולי סוכרת עם אוטם לבבי חריף, לאחר אנגיופלסטיה ראשונית, מגיבים לטיפול ב- Bivalirudin (אנגיומקס) בדומה לחולים ללא סוכרת.
הנתונים ממחקר HORIZONS-AMI תומכים במתן Bivalirudin כחלק מהטיפול הסטנדרטי בחולים בסיכון גבוה עם סוכרת והתקף לב, ונראה כי ייתכן שהטיפול יביא להפחתה משמעותית של שיעורי התמותה.
במסגרת המחקר העריכו החוקרים את הבטיחות והיעילות של Bivalirudin בהשוואה לטיפול בהפרין עם מעכבי Glycoprotein IIb/IIIa ב-593 חולי סוכרת עם אוטם לבבי עם עליות ST, לאחר PCI (Percutaneous Coronary Intervention).
הטיפול ב- Bivalirudin לווה בירידה משמעותית בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים (2.1% לעומת 5.5% עם הפרין ומעכבי Glycoprotein IIb/IIIa, p=0.04) ושבץ מוחי (0% לעומת 2.0%, p=0.02).
מנגד, לא תועד הבדל מובהק בין הטיפולים בשיעור הסיבוכים הקליניים, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה מכל-סיבה או דימומים מג’וריים לאחר 30 ימים.
שיעורי התמותה הלבבית לאחר שנה אחת לא היו נמוכים יותר משמעותית עם Bivalirudin בהשוואה להפרין עם Glycoprotein IIb/IIIa (2.5% לעומת 7.1%, p=0.01). עם זאת, לא תועד הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעורי התמותה הלא-לבבית לאחר שנה אחת, שיעורי התמותה מכל-סיבה, שיעור הסיבוכים הקליניים, שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים, או שיעור הדימומים המג’וריים.
שיעור אירועי תרומבוזיס של התומכן לאחר שנה אחת לא היו שונים משמעותית בין המטופלים ב- Bivalirudin ובין הביקורות, או כאשר החולים חולקו למטופלים באינסולין ולא-מטופלים באינסולין.
החוקרים כותבים כי מניעת דימומם בזמן טיפול בהתקף לב הינה סוגיה חשובה עם Bivalirudin ועשויה להציל חיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!