לתרופות מרחיבות כלי דם השפעה משתנה על התקדמות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית משנית לסקלרודרמה (Systemic Sclerosis-associated Interstitial Lung Disease, או SSc-ILD), כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתונים שהוצגו במהלך הכנס שנתי מטעם ה-EULAR. טיפול בפרוסטנואידים לווה בהשפעה מגנה בחולים עם מחלת כלי דם קלה, בעוד שאנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין לוו בסיכון נמוך יותר להחמרת תסמינים בחולים עם מחלה חמורה יותר.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתונים שנאספו באופן פרוספקטיבי ממאגר EUSTAR (או European Scleroderma Trials and Research Group). ניתוח הנתונים כלל מידע אודות 2,156 חולים עם SSc-ILD, כפי שהוכח בבדיקת CT ברזולוציה גבוהה, עם 5,996 ביקורים שנתיים.
טיפול בתרופות מרחיבות כלי דם כלל אנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין, מעכבי PDE-5 ופרוסטנואידים, אשר ניתנו למשך לפחות שלושה חודשים במהלך תקופת המחקר.
התקדמות מהחלה נבחנה במרווחים של 9-15 חודשים על-פי שלוש הגדרות: התקדמות א’ (ירידה של לפחות 10% במדד FVC או ירידה של 5-9% במדד FVC עם ירידה של לפחות 15% ביכולת הדיפוזיה), התקדמות ב’ (ירידה של לפחות 5% במדד FVC או ירידה של לפחות 10% ביכולת הדיפוזיה) והתקדמות ג’ (החמרת מדד תפקודי לפי סיווג NYHA).
החוקרים מדווחים כי 80% מהמשתתפים במחקר היו נשים, כאשר ב-51% הייתה עדות למעורבות עורית דיפוזית וב-56.5% הייתה עדות לנוגדני Scl-70.
מהנתונים עולה כי פרוסטנואידים הדגימו השפעה מגנה בחולים ללא כיבים באצבעות מפני התקדמות א’ (יחס סיכויים של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.83) והתקדמות ב’ (יחס סיכויים של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.94).
טיפול באנטגוניסטים לקולטן לאנדותלין הדגימו השפעה מגנה מפני החמרת סיווג NYHA (יחס סיכויים של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.86), ללא תלות בנוכחות כיבים באצבעות.
לאורך חציון מעקב של 5.6 שנים, חשיפה למרחיבי כלי דם לא השפעה על התמותה של החולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ההשפעה החיובית של מרחיבי כלי דם תלויה בחומרת מחלת כלי דם, אך דרושים מחקרים נוספים לאישור התועלת ארוכת הטווח של תרופות אלו בחולים עם SSc-ILD.
מתוך כנס ה-EULAR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!