מתוצאות מחקר בשלב 1 שפורסמו בכתב העת Lancet עולה כי לתרופה הניסיונית לטיפול במחלות ממאירות, Dabrafenib, תועלת שהינה מעבר לטיפול בגידולי מלנומה, כאשר חוקרים מצאו כי התרופה גם הפחיתה את גודל הגרורות במוח ב-9 מבין 10 חולים עם מלנומה מתקדמת ונגעים מוחיים א-תסמיניים, והביאה להפוגה מלאה בארבעה מהחולים הללו.
התוצאות בעשרת החולים הן יחסית דרמטיות. בחולים עם מלנומה וגרורות למוח ההישרדות הצפויה הינה לרוב פחות מחמישה חודשים; עם זאת, במחקר הנוכחי, החולים שרדו לאחר חמישה חודשים ובשניים זוהתה פעילות ממושכת כנגד גידולים, עם הישרדות מעבר ל-12 חודשים.
באשר לבטיחות והתגובה של מלנומה, נראה כי הטיפול ב- Dabrafenib דומה ל-Vemurafenib, שהינו מעכב BRAF הראשון שאושר לשימוש.
חשוב מכך, שיעור החולים עם מלנומה עם מוטאציה ב-BRAF, Val600Glu, המטופלים כמקובל במינון שנבדק במסגרת שלב II, אישר את התגובה האובייקטיבית והיה דומה לתוצאות ממחקר בשלב III להערכת Vemurafenib.
החוקרים מסבירים כי מוטאציית Val600Glu הינה הסוג הנפוץ ביותר של מוטאציית BRAF. המחקר כלל חולים עם מוטאציות אחרות, שאינן מגיבות באופן דרמטי ולא נבחנו במחקרים להערכת Vemurafenib. בסך הכל, המוטאציות השונות הללו מופיעות בכמחצית ממקרי המלנומה.
נגעים מוחיים הם די נפוצים בחולים עם מלנומה מתקדמת. בחולים עם מחלה בשלב IV, גרורות למוח מופיעות ב-20% מהחולים בעת האבחנה, וב-40-45% מהחולים בכלל, ותורמות למקרי התמותה של 20-54% מהחולים.
גרורות למוח פוגעות גם בשיעורי ההישרדות; חציון ההישרדות של חולי מלנומה עם גרורות אלו הינו 5 חודשים, אך בחולים ללא נגעים מוחיים, תוחלת החיים הממוצעת הינה 9-11 חודשים.
בשלב הראשון של המחקר בשלב 1 ביקשו החוקרים לבסס את מינון הטיפול. מדגם המחקר כלל 156 חולים עם מלנומה גרורתית ו-28 גידולים לא סולידיים, שאינם ניתנים לריפוי, וטופלו במינונים עולים של Dabrafenib, שהובילו למינון המומלץ בשלב II של 150 מ”ג, פעמיים ביום.
בשלב השני, היעילות של המינון המומלץ בשלב 2 נבחנה בשלוש קבוצות חולים עם גידולים ומוטאציות BRAF : אלו עם מלנומה מתקדמת, אלו עם מלנומה שאינה-מטופלת עם גרורות מוחיות ואלו עם גידולים סולידיים אחרים עם מוטאציות ב-BRAF.
במחצית מבין 36 החולים עם מלנומה ומוטאציית Val600, הגידול קטן במחצית. ב-27 חולים עם Val600Glu, שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 56%. תגובה מאושרת לטיפול תועדה גם ב-4 מבין 18 חולים (22%) עם מוטאציה ב-Val600Lys.
לא דווח על תגובות בחולים עם גידולים עם מוטאציות Lys601Glu או Val600_Lys601delinsGlu.
שלושת החולים עם גידולים עם האלל הנפוץ של BRAF לא הגיבו לעיכוב BRAF עם Dabrafenib; לפיכך, הם אינם מועמדים לטיפול עתידי, וכך גם היה עבור מחקרים קליניים להערכת Vemurafenib.
ב-28 חולים עם קרצינומה של הריאה, מעי גס ורקטום, בלוטת התריס ושחלות וגידולי GIST (Gastrointestinal Stromal Tumors), זוהתה פעילות של Dabrafenib כנגד הגידולים (תגובה חלקית וייצוב המחלה) בחולים עם מוטאציות Val600Glu בגן BRAF בגידולים אלו.
המחקר מסייע בזיהוי החולים עם מוטאציות BRAF שהם המועמדים הטובים ביותר למחקרים עתידיים. שיעורי התגובה הגבוהים בגרורות מוחיות על-רקע מלנומה מצדיקים הכללת חולים אלו במחקרים נוספים להערכת מעכבים פוטנטיים של BRAF.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בדרגה 2 או תופעות לוואי חמורות יותר כללו ממאירות עורית מסוג SCC (Squamous Cell Carcinoma, 11%), עייפות (8%) וחום (6%).
אעפ”י שפרופיל תופעות הלוואי של Dabrafenib ו-Vemurafenib דומה מאוד, ישנם הבדלים עדינים בין הטיפולים. לא דווח על מקרים של רגישות לאור עם Dabrafenib, או שדווח על רגישות קלה לשמש, אך ייתכן כי הטיפול ב- Dabrafenib לווה בשכיחות גבוהה יותר של עליות חום, בהשוואה ל-Vemurafenib.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!